ללא כותרת › ללא כותרת › פורום הסיפורים › הפס האדום
- This topic has 6 תגובות, 6 משתתפים, and was last updated לפני 23 שנים, 4 חודשים by יעל.
-
מאתתגובות
-
-
???משתתף
היה לה שער לבן מאוד. כל כך לבן שהוא זרח לאור הנרות הספורים שהאירו רק במעט את החדר.
פס שער צבוע ארגמן דם כיסה את עינה השמאלית מותירה רק עין אחת לזרוח בירוק.
הוא עמד עם הגב אליה חסר תחושה, חסר יכולת, חסר הכרה, הטבעת על אצבעו נותנת רק אשליה.
היא בלעה בעיניה את שערו השחור, גופו הארוך, הניבים צמחו מאליהם מתוך שפתי הארגמן.
זוג עיניים כחולות נפתחו כשהתקרבה, צמרמורת עברה בגופו למגעה, גופו התקשח לנשיקתה.
קול הצחוק חתך את הרגע באחת והיא הסתובבה לעברו , גלימת השני מתנופפת בעקבותיה.
שאר הנרות נדלקו באחת, מאירים את האפלה, חושפים את הדמות בגלימה הכחולה שכיסתה אותה מכף רגל ועד צוואר, נקשרת בחוטי זהב שאור הנרות ריקד עליהם בעצבנות.
"טיפשי מצדך לבוא לבד" היא אמרה בקור, מניחה לנער ליפול לישיבה.
זוג עיניים אדומות הופיע לצידה.
הנער זהוב השער רק חייך, עינו הכחולות קבועות בה וזוג עיניים ירוקות הופיע לצידו.
עיני ערפד.
"איידן, לוכד הערפדים, צריך ערפד כחיית מחמד כדי לתפוס אותי?" הארס נטף מקולה.
"מילים טיפשיות אביין" אמרה הנערה הערפדית וצעדה לאור, חושפת פני אלמוות.
פנים מוכרים מדי.
הדמות אדומת העיניים נמוגה לתוך הריצפה ואביין נסוגה לצד השני של החדר רק כדי להיתקל באיידן ובניבים הבוהקים שחייכו אליה.
הוא תפס בצווארה.
"זו עבודתך סיילן" היא חירחרה לעומת הנערה אדומת השער, אדום דם. "עשית אותו ערפד, בניגוד לכל החוקים!".
צעקה נמלטה מפיה כשניביה של סיילן ננעצו בצד אחד של גרונה ואלה של איידן בצידו השני.
הפס האדום בשערה נמוג לאיטו. -
Boojieמשתתף
-
גלמשתתף
רק בקריאה שלישית הצלחתי לעקוב מספיק כדי להבין
שיש שם שתי נשים ושני גברים, אני חושב.
מיהו הלוכד (איידן?) ומיהי סיילן ומה בכלל קורה שם,
זאת לא הבנתי.
כל דבר בסיפור מתואר בצבע מסויים מה שיוצר תמונת קליידוסקופ
נוראה שמבלבלת את כל הפרטים.חוץ מזה "הוא עמד עם הגב… *חסר הכרה*…"
איך הוא עומד אם הוא חסר הכרה? -
???משתתף
הבעיה המרכזית בסיפורי ערפדים היא שפרט לסצינות נוטפות הדם, בלשון המעטה, יש צורך בעלילה. לעיתים קרובות, ספרים בז'אנר הזה בקושי עוסקים בסצינות נוטפות הדם ומתעסקים הרבה יותר במאפיינים המשותפים לאותן מפלצות- חברתיים ונפשיים. כמובן שלעיתים הרומאן מוצג מנקודת מבטו של הקורבן כמו ב"דרקולה" וכמובן שלפעמים מנקודת המבט של שניהם. בספרות הנדונה קיימים לפחות כשני סוגי ערפדים: אלה שיוצרים ערפדים אחרים באמצעות רוק ואלה שיוצרים ערפדים אחרים באמצעות הדם. קיימות הגדרות משנה מסובכות יותר המבחינות בין סופר אחד למשנהו. הערפדים שלך הם ערפדים קלאסיים גותיים ובתור כאלה הם אינם זקוקים להסברים להתנהגותם שטופת הדם. פרט לעובדה, שלמרות שקיימים באנגלית שמות מוזרים מאד כמו טריל, לא הבנתי מדוע קראת לדמויות בשמות של דמויות פנטסטיות ובעלילה עלייך להסביר זאת…
-
שלמקומשתתף
תנו לי לנסות לתמצת את הסיפור (ובבקשה, אם אני משתמש במילת צבע אחת, תתקעו לי רגל של כיסא בלב):
יש ערפדית. היא עמדה לאכול בן-אדם. פתאום, היא רואה את קוטל הערפדים השכונתי החביב. היא חושבת שהוא בא להרוג אותה. פתאום היא מגלה שיריבתה הפכה אותו לערפד ושניהם (היריבה והקוטל) אוכלים את הערפדית הראשונה.
ננסה לתרגם לבאפית: ספייק רוצה לאכול מישהי. באפי מפריעה לו. הוא מגלה שאנג'ל הפך את באפי לערפדית.
מה שמעלה את השאלה: למה שערפדים ירצו מלכתחילה לאכול ערפד אחר (במיוחד כשיש אדם טרי בסביבה)? הרי ערפד הוא כבר מת- מה בדיוק מזין בו?
חוץ מזה, צריך לעשות ספירה, אבל נראה לי שיש יותר מדי זוגות עיניים בסיפור.
ואיך בדיוק נחשפים פנים אם האדם הולך *אחורה*? הוא לא אמור להכנס החזרה לחשכה?
-
NYמשתתף
תחביר, פיסוק, סגנון.
דוגמה:
"פס שער צבוע ארגמן דם כיסה את עינה השמאלית מותירה רק עין אחת לזרוח בירוק."
אם כן – הפס "*מותיר*", לא "מותירה". לפני ה-"מותיר" – פסיק. השימוש במלה "עין" פעמיים באותו משפט ובקרבה גדולה כל כך – מציק.
בקיצור, גם ללא הבעיתיות הגדולה של העלילה שהוזכרה למעלה (קרי – חוסר בהירות, נדושות), הנ"ל טעון שיפור. -
יעלמשתתף
זה די נראה כאילו התרחשו כמה וכמה דברים חשובים מאוד לפני תחילת הסיפור הזה, שבלעדיהם אי אפשר בשום אופן להבין מי נגד מי, למה וכמה. (דגש על "כמה" כמו שציינו מעלי).
גם נראה כאילו מיד בסוף הסיפור התרחשו הרבה מאוד דברים שנובעים ממנו, וחסרים מאוד בזמן הקריאה.בקיצור, יש פוטנציאל. נסי להאריך לפחות פי עשר.
-
-
מאתתגובות