- This topic has 19 תגובות, 7 משתתפים, and was last updated לפני 18 שנים, 3 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
להנלן דיון ביני ובין גל על הגשת מועמדותש ל סיפור קומיקס לפרס גפן לסיפור גפן מקורי בשנת 2007
אני מעוניין להציע מועמדות של סיפור קצר לפרס לסיפור קצר לשנת 2007 ,אבל הסיפור הוא באמת גבולי אז יפסקו כאן ברי הסמכא אם הוא מתאים בכלל להיות מועמד:
המדובר בסיפור קומיקס קצר בשם "בית הקברות לפילים ". כתב וצייר אותו אמן ישראלי הגר בחו"ל תומר חנוכה.
הוא הופיע בימים אלה כסיפור קומיקס מקורי בקובץ בשם "מסמרים 2"http://www.text.org.il/index.php?book=0614051
למרות שזה לא מצויין שם והסיפור מוצג כסיפור מקורי הסיפור הופיע כבר באנגלית עוד ב2001 ואחר כך בקובץ היצירות של תומר חנוכה באנגלית .
הסיפור עצמו עוסק בפנטזיות של השחקן הזקן ג'וני וייסמילר החולם על ימיו כטרזן בסרטים של שנות השלושים ויש בו דיון מעניין מאוד על הניגוד הקשר בין הפנטזיה והמציאות .דהיינו לא סיפור פנטסטי ממש אבל עוסק בפנטזיה ,אז בהחלט גבולי.אבל בכל מקרה סיפור מצויין.
אז נשאלת השאלה האם סיפור כזה מתאים להיות מועמד לפרס גפן כסיפור מקורי (מאחר שיצר אותו אמן ישראלי ) או כסיפור מתורגם מאחר שהופיע במקור באנגלית .והאם הוא בכלל מתאים על פי חוקי האגודה והגדרות של המועמדים להיות מועמד ?גל מגיב :
אבל אם זה קומיקס למה שיהיה מועמד ?
סיפורי קומיקס מעולם לא היו מועמדים לפרס גפן, ואין סיבה שיהיו.
אם כבר, הייתי בודק אם חלק מהסיפורים שמוזכרים שם הם מד"ב או פנטסיה.
אגב, אם עוד לא שמת לב, אין קטגוריה של סיפור קצר מתורגםתשובתי
לעניות דעתי אין כל סיבה שסיפורי קומיקס לא יהיו מועמדים אם הם טובים מספיק.
WATCHMEN כידוע זכה בפרס הוגו למרות היותו קומיקס. ללמדך שגם קומיקסים יכולים לזכות בפרסים כאלו.ואם הוגו כן למה גפן לא?
ותקן אותי אם אני טועה אבל האם הסיפורים של גיא חסון שזכו בפרסי גפן אינם מתורגמים?ולמרות זאת זכו בקטגורית המקור?
תגובתו של גל:
WATCHMEN הוא היוצא דופן כאן, לא הכלל. הוא הסיפור הגרפי היחיד שקיבל הוגו, וגם זה בקטגוריה נפרדת שנפתחה רק בשביל זה.
למיטב ידיעתי, סיפורי קומיקס לא היו מעולם מועמדים לקטגוריות הספרותיות בהוגו וגם אין סיבה שיהיו – זו אמנות נפרדת מכתיבה, ממש כמו קולנוע וטלוויזיה.
אני גם לא רואה שום סיבה שהאגודה תפתח קטגוריה לקומיקס. שארגון אוק"י ודומיו יתנו פרס לקומיקסים. בכל מקרה הקהל שלהם הרבה יותר מעורה ומבין בתחום מאשר הקהל שלנו, אני חושב.תשובתי :
DO סיפורי הסאנדמאן של ניל גאיימן היו מועמדים לפרסי הוגו כמו סיפורים רגילים למרות היותם קומיקס. דהיינו סיפורי קומיקס יכולים להיות מועמדים כמו כגל סיפור אחר אם הם כתובים מספיק טוב.האמנות שלהם כאן אינה רלבנטית יותר משהאיורים בספר מאוייר הנם רלבנטיים ,שופטים רק את הטקסט.
בארץ נכון סיפור קומיקס מעולם לא היה מועמד גם משום שמעולם לא הוצא למועמדות וזאת משום שעד כה לא היה סיפור שהיה טעם רב להציע את מועמדותו בקטגורית הסיפור המקורי .כך שהנושא מעולם לא הועלה לדיון.
עכשיו יש אחד כזה.
ולקטגורית הסיפור המקורי למרות שהוא מתורגם משום שהוא נכתב בידי אמן ישראלי על סמך התקדים של סיפוריו של גיא חסון שסיפוריו נכתבו במקור באנגלית וזכו בפרס. -
פרס גפן, נכון להיום, מיועד לפרוזה כתובה בלבד, ואם כבר אז המגמה המסתמנת היא לצמצם את הזכאות לו, ולא להרחיב (ראה את הדיון למטה על יצירות שנכתבו במקור בשפה זרה). אני לא רואה מקום לפתוח את המועמדות גם לספרי קומיקס.
מה שכן, אתה מוזמן לפנות לאוקי"י או לגוף אחר שעוסק בקומיקס ולהציע להם ליצור פרס משל עצמם ליצירות קומיקס ישראליות. יכול להיות שבאמת הגיע הזמן.
-
-
-
בנוסף סיפור הקומיקס של גאימאן ENDLESS NIGHTS זכה בפרס הוגו כסיפור ל2004 ללא קשר למדיום שלו .וגם בפרס המגזין לוקוס.
כלומר זה שהמדובר בקומיקס לא שינה מבחינת הבוחרים .
ראה:
http://www.neilgaiman.com/about/awardsandhonors/ -
-
-
בשנת 2004 גיימן זכה בהוגו על סיפורו (הכתוב) A Study in Emeralds. העובדה שבאתר שלו השתבש הסימון של הכותרת ולכן נדמה שהסיפור הזה התאחד עם "אנדלס נייטס" לא משנה את העובדה הפשוטה הזאת. שום הוגו לא ניתן בעשור האחרון בקטגורית הסיפורים ליצירה שאינה פרוזה כתובה.
ובלי קשר לזה, הנסיון מלמד שגיימן יזכה בהוגו גם אם יציג למועמדות את רשימות המכולת שלו.
-
הנה, כאן: http://www.blipanika.co.il/?p=680.
מספיק להמציא דברים מהתחת. יש עובדות שקל מאוד לבדוק, למשל בisfdb, או (רחמנא לצלן) בגוגל. -
ENDLESS NIGHTS היה מועמד לז'אנר קשור .
ראו
http://www.noreascon.org/hugos/HugoNominationDetails.html
והייתי מאוד מעניין לדעת מאיפה מקור המידע על המהומה שפרצה לאחר שהוא זכה בתור סיפור וההחלטה שהיגיעו אליה שמכאן ואילך לא יבחרו בסיפור קומיקס וכו'. .
אבל בסדר מכיוון שנראה שמצד קובעי המדיניות יש התנגדות חזקה להכניס סיפורי קומיקס לתחום הספרות אני משנה את הצעתי .ומציע ללכת בעניין זה בעקבות ההוגו .
אני מציע להכניס אחת לשנתיים שלוש קטגוריה מיוחדת של "חומרים קשורים " או קטגוריה של "פרס מיוחד" בדומה למה שיש בהוגו שתכלול יצירת שאינן דווקא ספרות יפה בפרוזה ושתכלולנה סיפורי קומיקס,ספרי שירה שנראים כמתאימים , ויצירת של נון פיקשין אם ישנם כאלו שהופיעו בעברית וקשורות איך שהוא לתחום הפנטזיה והמד"ב.
בתור דוגמה יצא עכשיו ספר עיון על סופרת הפנטסיה נורית זרחי ספר כזה יכול להתאים לקטגוריה כזאת .או משהו כמו ספר העיון "המיתולוגיה היהודית " של חגי דגן .ומשהו כמו הסיפור של חנוכה.
זה לדעתי יכול לזכות לתמיכה בקרב קובעי המדיניות . -
-
אם תבדקי את אתר הפרס תראי שהוא זכה בקטגוריה מיוחדת – Special Citations and Awards. זו קטגוריה שאינה מופיעה בכל שנה אלא היא, כשמה, מיוחדת, ובה מעניקים חברי הוועדה פרסים ליצירות, לאישים ולגופים שאינם יכולים לקבל פרסים במסגרת הקטגוריות הרגילות. באופן מפתיע כמו לפרס גפו גם לפרס פוליצר כללים לגבי אילו יצירות יכולות לזכות באילו קטגוריות.
כל עוד לא שונו הכללים של פרס גפן, יצירות קומיקס לא זכאיות להיות מועמדות. אם רוצים לשנות את התקנון, זה עניין אחר. יש אספה באייקון, בואי ותציעי.וסתם לידיעה – הספר שזכה בקטגורית הספרות באותה שנה היה A Thousan Acers של ג'יין סמיילי שתורגם לעברית בשם "אדמה".
אתר פרס פוליצר (ספיגלמן זכה על "מאוס" בשנת 1992):
http://www.pulitzer.org -
הוא A Midsummer Night's Dream מתוך Dream Country (סנדמן 3) שזכה ב-1991 בפרס הפנטסיה העולמית, מה שגרם למהומה רצינית שבעקבותיה שונו החוקים, וכתוצאה מכך זהו סיפור הקומיקס היחידי שזכה בפרס.
אין קשר להוגו.
לפרטים ראו:
-
פרס ספרותי מכובד זה כאמור נחטף על ידי וואר אבל האנגלים כנראה מאחורינו בכמה עשורים.
הנה הלינק מהבי.בי.סי:
http://news.bbc.co.uk/1/hi/entertainment/arts/1696070.stmויש עוד הרבה הרבה דוגמאות כאלו מהשנים האחרונות. האגודה צריכה להחליט אם היא גוף שמעוניין להישאר רלוונטי. עושה רושם שפרסים לא פחות רציניים התעוררו מזמן.
-
-
-
-
-
-
ספרות היא מדיום מסוים מאד, וקומיקס הוא מדיום מסוים מאד – ואחר. אין בכך לומר שאחד מהם טוב או רע יותר מהשני, בדיוק כפי שלא ניתן לעשות השוואה כזו בין קולנוע לספרות, בין תיאטרון לקולנוע ובין קומיקס לתיאטרון. "הסנדמן" של גיימן, למשל, הוא סדרת קומיקס נהדרת, עמוקה, רחבת יריעה. "שמש נצחית בראש צלול", למשל, הוא סרט מצוין, מתוסרט לעילא ולעילא ומעורר מחשבה. שניהם דוגמאות נהדרות לשימוש מצוין במדיום. אף אחד מהם אינו זכאי לפרס ספרותי, בדיוק כפי ש"חולית" (הספר) אינו זכאי לפרס קולנועי או קומיקסאי.
במאמר מוסגר: הרצון לתת פרס ספרותי לקומיקס מוריד, לדעתי, מערכו של הקומיקס. הוא מרמז על כך שעיקרו של הקומיקס הוא, כביכול, הטקסט, וכי לתמונה מקום משני, שהרי פרסים ספרותיים עוסקים בטקסט ולא בתמונה. כידוע לכל חובב קומיקס, לא זה המצב.
למידע נוסף על מהות הקומיקס ועל האמצעים השונים (והלא-ספרותיים בעליל) בהם הוא עושה שימוש, כדאי לקרוא את "Understanding Comics" מאת Scott McCloud.
-
