- This topic has 3 תגובות, 3 משתתפים, and was last updated לפני 19 שנים, 4 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
בדיוני עבר לגבי פרס גפן, עלתה השאלה למה סיפורים וספרים שנכתבו במקור באנגלית (אם כי על ידי סופרים ישראליים) נחשבים מקור. העמדה שלי בנושא אז הייתה שיש בכך מן הצדק, משום שבעבר לא היה שוק לכתיבת מד"ב בארץ, והכותבים המקומיים התרגלו לכתוב באנגלית כדי שיהיה להם סיכוי למכור את יצירותיהם. עם זאת, טענתי אז (ולא הייתי היחידה בטענה זו) שלאחר תקופת הסתגלות מסוימת, ראוי שנשנה את הכללים ונקבע דרישת שפה בהגדרות של ספרות מקור. באותה תקופה דיברנו פה ושם על 2006 כשנה שבה אולי נחיל שינויים מעין אלה.
והנה, 2006 בפתח, ואני מעלה את הנושא לבחינה מחדש. אני חושבת שראוי לבדוק – במיוחד אחרי שנה פוריה למדי בתחום ספרות המקור, שנה שבה ראינו שספרי מקור מצוינים *ובעברית* יכולים להצליח – אם לא הגיע הזמן לבטל את ההקלה הזאת, משום שהיא כבר לא מוצדקת.
אני מאמינה, למרות הערכתי העמוקה לכותבים שלנו שכותבים באנגלית (ספציפית, כידוע, גיא חסון ולביא תדהר), שהמטרה שלנו אינה לקדם ספרות באנגלית. כזאת, אם תסלחו לי, יש כמו זבל. ספרות אינה יכולה להיות באמת *ישראלית* – מבוססת בכאן ובעכשיו, ברקע המשותף של כולנו, באתוסים שלנו ובתרבות הייחודית שלנו – אם היא נכתבת מלכתחילה באנגלית ומתוך כוונה למכור אותה למגזינים/הוצאות זרים.
אני חושבת שהגיע הזמן שנאמר במפורש: אנו רוצים כותבים שיכתבו בעברית, לשוק הישראלי וכשהם מעוגנים בתרבות הישראלית. אין לנו כל צורך לקדם כתיבה נוספת באנגלית לשוק דובר האנגלית, שרק במקרה מוצאת את השוק שלה גם אצלנו. השעה, לדעתי, כבר בשלה לכך.
-
-
-
-
)