הפאה החמישית: ארוחת בוקר עם ארתור

[fifthWig]

המלך ארתור אף פעם לא היה טיפוס של בוקר. תחילה של שבוע חדש, והנה הוא שוב ישב במקום הקבוע שלו בשולחן העגול, חצי-ער במקרה הטוב, וניסה להזכר איך קוראים לנושא הכלים שלו.

"לוג'י, לואיס, משהו כזה, נראה לי—" הוא רטן לעצמו, ובזאת הגיע לקצה סבלנותו. הוא הסתכל סביב והרים קולו בכעס, "ולעזאזל, שמישהו כבר יביא לי את הקפ—"

"הנה הקפה שלך, הוד מלכותך," צץ פתאום לואיג'י. "ותראה איזה יופי, הוד מלכותך. אתה מופיע היום בעיתון."

"מה?" וחמת המלך שככה, לפחות לרגע. "אני? בעיתון? יפה מאוד, יפה מאוד, באמת נחמד – איפה?"

"ממש כאן," לואיג'י הצביע.

"רגע רגע רגע," אמר המלך ארתור. "זה לא 'קול קורא בקאמלוט'. איזה מין עיתון זה?"

"קוראים לזה 'הפאה החמישית', הוד מלכותך," הסביר לואיג'י בקידה קלה, "זה ממש כמו עיתון רגיל, רק עם מכשפים במקום חברי כנסת."

"מוזר מאוד," כך ארתור, "ומה הם אומרים עלי?"

"הו, הוד מלכותך, הם אומרים הרבה מאוד. לדוגמא הם שואלים אם אתה באמת קיים או לא—"

"מה?!" הזדעק המלך. "כמובן שאני קיים. אני המלך של—"

"–כי יכול להיות שאתה בכלל אל קלטי או משהו. הם מספרים מאיפה הגיע מרלין, ומה המשמעות של השם 'אקסקליבר'—"

"באמת תהיתי. זה שם של חבורה באקס-מן, לא?"

"—והם מפרטים מי זה כל האבירים שלך, ועוד כל מיני דברים."

"באמת? איזה יופי." המלך גרד בזקנו. "הם אומרים איזה מהם זה זה עם השפם המצחיק?"

"סר קיי, הוד מלכותך."

"כן, כן, סר קיי, בדיוק, כמובן. אני ידעתי את זה." ארתור לגם מהקפה, אימץ את עיניו, וניסה לקרוא את שאר הכותרות. לקרוא הוא הצליח, אבל להבין היה יותר קשה. נו, טוב, למלך יש משרתים שתפקידם להבין דברים בשבילו. "תגיד לי, מה עוד יש שם בעיתון הזה שלך? מה זה, כאן," הוא הצביע, “'זרעי קיץ'? זה טור חקלאות?"

"לא בדיוק, הוד מלכותך. במקרה הזה, אתה שותל את הזרעים, וצומחים מתוכם הרפתקאות."

"וחדשות רגילות, יש כאן?"

"כן, הוד מלכותך. אם כי הם נוטים להתמקד בצורה משונה על זאבים לבנים, מונגוסים, ודרקונים."

"וכתוב שיש כאן הרפתקה! טירה עם תנינים נושכים!"

"בהחלט, הוד מלכותך. אם כי יש לציין ש, אם תתן לי לעוות אחד מאמרותיך הנשגבות, it is a silly adventure."

"ומי זו 'קרן הראל' הזאתי?"

"אמממ," לואיג'י כחכך בגרונו, "עזוב אותך, הוד מלכותך."

---

כן, רבותי, עדכון חדש של P5, שמצליח להכניס פאה חמישית אפילו לשולחן העגול.

[Boojie]

fifth wig. נהדר.
ודווקא מאמר התגובה של שחר לנגבהיים (אוף, לכתוב את השם הזה נכון, שלושה נסיונות לקח לי!) לקרן הראל היה מצוין (את הכתיבה של קרן עצמה לא אהבתי). לא חשבתי שזה אפשרי, לכתוב תגובה לא מתלהמת ולא פתטית.

[מאת]

תגובות