- This topic has 23 תגובות, 9 משתתפים, and was last updated לפני 19 שנים, 11 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
גליונות "המימד העשירי" מס' 22-23 נשלחו היום לכל חברי האגודה שלא באו לקחת את הגליון המגע להם במהלך פסטיבל אייקון 2004. במקביל נשלחו היום או יישלחו מחר) כרטיסי החבר לכל מי שנרשמו לאגודה או חידשו חברות במהלך הפסטיבל.
אם תוך שבוע לא תקבלו את המגיע לכם, אנא הודיעו לנו והעניין יטופל. isfsff@hotmail.com
-
-
-
-
-
-
אין אפילו סיפור מקור אחד. לא השגנו.
רוב סיפורי המקור נשלחים כיום אוטומטית ל"חלומות באספמיה", שזהו תחום התמחותם והם גם משלמים לכותבים שלהם, ומיעוטם מזרזף ל"בלי פאניקה", ISF, אתר האגודה ו"המימד". ה"מימד" שמח לפרסם גם סיפורי מקור, כשאפשר, אבל הערך המוסף שלו הוא בסיפורת המתורגמת. מעבר לכך, החוזה שיש לאגודה עם F&SF גורם לנו לשאוף להכניס כמה שיותר סיפורים מתורגמים בגליון, כדי לנצל כראוי את כספי האגודה – אחרי הכל, אנחנו משלמים סכום קבוע ל-F&SF עבור כל גליון של "המימד" שיוצא עם סיפורים שלהם, ללא תלות בכמות הסיפורים או המלים.
אבל כן. היינו שמחים לפרסם יותר סיפורי מקור. בהחלט.
-
והיא שסיפורי מקור דורשים תהליך סינון מורכב יותר מאשר סיפורי תרגום, וזאת מהעובדה הפשוטה שסיפורי התרגום כבר עברו סינון פעם אחת, וסינון נמרץ ביותר. תהליך הסינון של סיפורי מקור הוא מייגע למדי, פשוט כי צריך לעבור על נפח גדול הרבה יותר (ואני מדברת על נפח *ממש* גדול) כדי למצוא סיפורים ראויים לפרסום. המימד, נדמה לי, לא ממש ערוך לזה, אז אלא אם כן נופל במקרה למרגלות העורך סיפור מקור מוצלח, או שהוא מזמין ממישהו (או כמו בדרך כלל – תוצרי תחרויות), אין כל כך סיכוי למציאת סיפורי מקור מתאימים.
-
-
רק עוד הערה –
לעתים עורכי "המימד" מתייעצים ואז "מזמינים" סיפור מבכירי הכותבים הנכבדים של הקהילה.
הם לא רואים מזה כסף, ולכן אין למערכת ברירה אלא לבקש זאת כהתנדבות.
עובדה שסיפור נפלא של ורד כבר יצא במימד לפני כשנה, למרות שאספמיה קיים.
וכן המימד מפרסם את המנצח של פרס גפן בתופ הסיפור הקצר.
כך שיש קצת תרומה למימד בתחום. -
-
-
-
-
-
רק רציתי להגיד שאם הובן מדבריי שאני חושב שזה רע שיש עיתון שמכוון בעיקר לסיפורים מתורגמים. אז לא.
מה שהמימד עושה הוא עבודה קדושה, עכשיו אני רק צריך להצטרף לאגודה (בקרוב מאוד אני מקווה) כי תוכן העניינים גורם לי לרייר.הטענה שלי הייתה מעין רמיזה לעובדה המצערת – שיש רק עיתון אחד לסיפורי מדב"פ מקוריים. אבל אני בטוח שתסכימו איתי.
את יודעת בוג'י, באקדמיה יש מנהג, בו מדענים מקימים עיתון ועורכים אותו (ועוד כמה דברים) עד שהוא גדל והופך ליוקרתי. אז הם פותחים עיתון חדש ומגדלים אותו שוב וכך הלאה. זה נהוג וזאת אחת(אבל רק אחת) הסיבות שיש יחסית הרבה עיתונים מדעיים טובים.
אני סתם אומר את זה, בלי להתכוון לשום דבר כמובן. רק חשבתי שכדאי שתדעי. ידע כללי.(אני בטוח שכותרת התשובה תהיה משהו בסגנון "בארץ בה אין יורשים").
-
המקום הראשון בו פורסמו באופן מסודר סיפורים היה פורום IOL, ו"בלי פאניקה" המשיך במסורת ומוסיף גם היום לפרסם סיפורי מקור טובים (גם אם מגיעים אלי כיום פחות מאז ש"אספמיה" בשטח). והזכרתי כבר במות נוספות לפרסום סיפורי מקור, גם אם אספמיה הוא היחיד שמתמחה כמעט בלעדית ביצירות מקור.
ובאשר להצטרפות לאגודה – http://www.sf-f.org.il/story.php3?id=192
-
-
-
כמובן, "בלי פאניקה" הנהדר.
כנראה שלא הכנסתי אותו לדיון, כי הוא לא גיליון מודפס, או כל דבר אחר שייתן לתת מודע שלי הצדקה. באד תת מודע, באד!
אין ספק (בעיניי) שהמגזין הנ"ל הוא הסמכות האינטרנטית בכל הנוגע לסיפורת מדב"פ (ואולי בעוד תחומי מדב"פ).
ואם כבר תפסתי אותך, אז מעניין אותי מאוד לדעת מה אתה יודע על המעמד שלו בקרב הקוראים?
הכוונה, כמה אנשים קוראים אותו, מה החשיבות שניתנת לסיפורים המקוריים המתפרסמים בו וכל מה שתוכל להוסיף בנושא.ואני חייב להודות לך על התקופה שלפני שגיליתי את הפורומים האלה(כלומר הייתי חובב בארון), בזמן העבודה המפרכת שלי, הייתי קופץ לאתר וקורא את הסיפורים המתורגמים(ומקוריים) הנפלאים שבו.
הטעם שלך *מצויין* ונהניתי מכל רגע.
כמו שאני בטוח שאמרו לך מספר(נרחב או מצומצם – אני לא יודע) נשים בעבר, אל תפסיק, לא לא, אל תפסיק. -
-
גם למי שלקח באייקון את המימד (או לפחות לי) נשלח עוד גליון הביתה. גם חידשתי את המנוי, ועם הכרטיס קיבלתי עוד גליון.
אני תוהה אם זה אומר שיש לי 30 מימדים או 1000 מימדים (10 * 10 * 10).בכל מקרה, תודה – אחד מהם נפל למקום שאין לי כוח לחפש בו, השני נדמה לי התקמט ואז אבד בבלגן, השלישי אמור להיות פה איפהשהוא. אבל לא חבל על הגליונות?
-
-
-
