- This topic has 16 תגובות, 7 משתתפים, and was last updated לפני 20 שנים, 11 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
אני יוצא בקריאה למחוק את הביקורת הזאת מאתר האגודה.
אני חושב ששום אדם לא ראוי להשתלחות כזאת, כמו שניר יניב השתלח בספר של קוגל.
על פי הבנתי, האגודה ישראלית למדע בדיוני ופנטסיה, כארגון שמטרתו הראשית לקדם את נושא המד"בפ בארץ, לא יכול להשאיר ביקורת כזאת קטלנית, שאין בה אפילו "מיקרומטר" של ביקורת בונה וכל זה באתר שמייצג את האגודה.
לא על ההרס לבדו יחיה האדם!
קראתי את דעתו של אחד מחברי וועד האגודה, המשווה ביקורת זו למעשה לינץ ווירטואלי ואני מסכים עם קביעה זו בכל לב.
ביקורת כזאת מתאימה לארגון שמטרתו להרוס את המד"בפ בארץ ולא לקדם אותו. -
א. הביקורות באתר מבטאות את דעת הכותב בלבד, ולא את דעת האגודה.
ב. השימוש במונח "ביקורת בונה" הוא שגוי, מאחר וביקורת בונה מיועדת ליוצר. לא לקהל שלו, שרוצה לדעת מה טיב היצירה.
ג. פעמים רבות, ביקורת שלילית תביא לתוצאות טובות יותר מביקורת חיובית בכח. ללא ביקורות שליליות, קשה להאמין שימצא שיפור כלשהו, בכל תחום שהוא. -
מוגבל של הספר – הפן הלשוני. חשוב ככל שיהיה, אין התייחסות למרכיבים נוספים – מה עם העלילה? מה עם הדמויות? רעיונות? משהו? יכול להיות שלאף בנאדם נורמלי לא יהיה חשק לאכול את הדיסה הזאת אחרי ששמענו איך היא נשמעת, אבל בכל זאת…..
וקיפ, למיטב זכרוני, אתה היית אחד המבקרים הכי תקיפים על סגנון הביקורת של ניר באתר הסיפורים, אתה תמיד טענת בעקשנות שניר לא מבקר סיפורים, אלא מבקר לשון. והנה הוא עושה את זה שוב, ופתאום זה בסדר.
-
יש הבדל בין ביקורת המיועדת למחבר, ובין ביקורת המיועדת לקהל. בדיוק כפי שהטסבר כאן – http://corky.net/forum/read.php?f=10&i=9597&t=9596
-
אני לא הייתי מפרסם ביקורת כזאת ואינני אוהב אותה, אבל יש צורך במעשה הרבה יותר קיצוני בשביל להצדיק חדירה לסמכותו של עורך אתר האגודה או לחופש הביטוי שלו. אין בביקורת משום לשון הרע או כל חריגה אחרת שמחייבת התערבות – היא רק (מאוד) לא "נחמדה".
ואנא, נחום – להבא כשאתה מצטט אותי, אנא השתמש בשמי המלא: רמי שלהבת או "גרומיט", ולא בכינוי חסר הפנים "אחד מחברי ועד האגודה". בועד יש שבעה חברים שדעותיהם בעניינים שונים אינן אחידות – מוטב שידעו בדיוק מיהו הדובר.
-
-
-
-
-
-
-
-
איפה קראת בתגובה שלי טענה, שהביקורת של ניר לא מנומקת או מבוססת?
אם קראת חלק מהתגובות שלי, אפילו הללתי את הביקורת הזאת.
לדעתי באם היו נותנים פרס גפן לביקורת, הביקורת הזאת ראויה ללא כל צל של ספק לפרס הראשון.
אבל וזה אבל גדול מאד!
הביקורת הזאת, כמה שהיא טובה היא ארסית מדי.
שום אדם (חוץ מאשר הצוררים הגדולים של העם היהודי) לא מגיע לו ביקורת קטלנית כזאת.
ולזה כיוונתי רני ורק בגלל זה אני קורא להוריד אותה מאתר האגודה.
לדעתי גוף ששם לו מטרה לקדם את נושא המד"בפ בארץ, אסור לו לצאת בהשתלחות כזאת.
כל ביקורת המפורסמת באתר האגודה מקבלת לגיטמציה מהאגודה.
השתלחות כזאת שווה ללינץ ווירטואלי וזה דבר לא מכובד. -
את המדע הבדיוני והפנטסיה בארץ ראוי לו שיקטול ויזהיר אנשים מלרכוש ספרים שאינם ראויים. ממש כשם שאנו משבחים ספרים ראויים (מתורגמים או מקוריים) כך ראוי גם לבקר – ואפילו קשות – ספרים שאינם כאלה.
ולאחר שגם אני זכיתי לקרוא את ה"יצירה" לא נותר לי אלא לומר שהביקורת של ניר לא רק שלא היתה קטלנית, היא היתה עדינה מדי.
"חרב אלף הראמות" מפגין זילזול כה בוטה בקוראיו שראוי להזהיר היטב את מי שעוד לא שם עליו את ידו שלא כדאי לעשות זאת.
-
אם הביקורת הזו ארסית מדי, תמהני איך היית מגיב לדוגמאות הבאות:
א. "אין בכוחי לתאר במלואה את עלילת הספר… למעשה, אני מתפלא על כי עלה ביד המחבר להשלימו בלא שלקה בשבץ מוחין במהלך הכתיבה."
ב. "התוצאה מרהיבה בעליבותה… קראתי את הספרים הנ"ל בתערובת של זוועה וריתוק… הם מצופים בשכבה כה מבעיתה של גיבורים מגוחכים, פסיכולוגיה בגרוש ושטחיות עלילה…"
ג. "הדמויות, לעומת זאת, גורמות לקורא הממוצע לגעגועים עזים למורכבות ולעומק של גיבורי 'מלחמת הכוכבים' – ג'אר ג'אר בינקס, למשל."
ד. "…אני חייב להסיק כי המחבר נעזר ברובוט כבסופר צללים, שכן רעיונותיו של כל אדם, ויהיה המשמים ביותר, חייבים להיות מעניינים יותר מתוכן הספר. אם לא – הרי שגורל גזענו נגזר, וכדאי למהר ולפנות מקום ליתושים. אני בטוח שגזעם יצליח, עם הזמן, להוציא תחת ידו (או כנפיו) יצירות ספרותיות משמעותיות יותר…"
ה. "…הלכה תכונה זו וגברה, ולאט לאט התלוותה אליה תחושה שלזקן המעצבן כבר אין מה לומר."כל אלה קטעים מביקורות ורשימות פרי עטי שפורסמו באתר זה ובמימד העשירי. לא זכורות לי תלונות כלשהן בגינם.
לא שהן יעזרו לך, כמובן.אם הנושא עדיין לא הובהר: מדובר בביקורת *שלי*, לא של האגודה, בדיוק כפי שביקורתו של רני גרף (חבר ועד האגודה ויו"ר ועדת פרס גפן, להזכירך) אודות "שר הטבעות" היא דעתו שלו *ולא* של האגודה. לאגודה אין דיעה. לאנשים החברים בה יש. נסה להבין את ההבדל הנ"ל – הוא ימנע ממך עגמת נפש רבה בעתיד.
על מנת לא להותיר מקום לספק, אני מבטיח לך בזאת שכל ספר, מתורגם או מקורי, שיפגין רמה דומה לזו של קוגל, או של רז קולר, או באופן כללי נמוכה מרף מינימלי הגיוני (לשאלתך: *אני* קובע מהו הרף. נקודה. כשאתה תכתוב ביקורות, אתה תקבע) – כל ספר כזה שיגיע לידי יחטוף דלי שופכין, ואני אישית אעשה ככל יכולתי על מנת להפוך את מחבריו, עורכיו, מתרגמיו או מה שהם לא יהיו לחוכא ואיטלולא, ולהזהיר את הציבור מפני רכישת המוצר הפגום שהם הוציאו לאור.
ואם אתה לא מצליח להבין *למה* אני עושה את זה, תיאלץ (כמו עוד כמה קוטרים) להסתפק בתשובה הסטנדרטית שלי: ככה זה יהיה, כי ככה אני אמרתי.
תלמד לחיות עם זה. -
-
-
