בעניין הגדלת מספר החברים

[גל]

האם זה אפשרי לארגן מועדון קוראים, בדומה לזה של אספמיה?
אני מודע לכך שזה טונות של עבודה, אבל אולי ניתן לשתף איכשהו פעולה עם אספמיה בנושא.
או אולי משהו קטן יותר, כמו לעשות "ספר(י) החודש" בהנחה משמעותית עבור חברי האגודה (ללא תנאים כמו מבצע חבר-מביא-חבר). האם האגודה יכולה לעמוד בזה כלכלית?
(ויש מכשול עיקרי אחד – שלא ניתן לשלם באשראי).

[Boojie]

והיעילה ביותר שצריך לחשוב עליה להגדלת מספר החברים היא הגדלת החשיפה. הכנס עם קארד הוא בהחלט צעד אחד בכיוון הנכון, אבל יש צעדים נוספים שדיברנו עליהם, למשל – הצבת דוכן החתמה באוניברסיטאות (או בפתיחת שנת הלימודים, או בימי יריד אחרים שיש בהן, ולפחות בחיפה היו משהו כמו ארבעה ירידים כאלה בשנה). יכול להיות שאפשר לחשוב גם על בתי ספר, חוגים ומתנ"סים למיניהם וכדומה (למשל, פנייה מאורגנת למתנ"סים בהצעות להנחה למשתתפים בחוגים שלהם), וגם במוזיאונים למדע לא זכור לי שלאגודה יש נוכחות (הם בדרך כלל מקיימים חוגים והרצאות לקהל – למה לא להציע להם הרצאות על מד"ב מטעם האגודה, נגיד?). אותי הפתיע מספר האנשים שנרשמו לאגודה בשבוע הספר, ובהחלט נתן לי אינדיקציה לכמות החשיפה הנוספת שאפשר להגיע אליה. אז נכון, דוכנים זה הרבה פעמים דבר יקר, אבל קודם כל, אפשר לארגן שיתוף פעולה עם אספמיה או עם גופים אחרים, ושנית, לא מזיק לבדוק אופציות כאלו.
לא שאני חושבת שרעיון מועדון הקוראים או איך שלא תגדיר אותו כזה רע (כל ערך מוסף נוסף שיקנה כרטיס החבר הוא צעד מבורך בכיוון הנכון), אבל למיטב ידיעתי זה ידרוש *המון* עבודה ו*המון* השקעה, ונדמה לי שאפשר למצות קודם צעדים שידרשו קצת פחות.

[גל]

לוותר על גליון מימד אחד, או לחילופין על פנטסיקון, ולקנות שטח פרסום בעמוד הכותרת של עיתון יומי דוגמת מעריב או ידיעות
או לחילופין לוותר על אייקון הבא ולצלם פרסומת לטלוויזיה…

[NY]

במחירו של מימד אחד לא תשיג שום פרסום בעמוד הכותרת של שום עיתון יומי. אולי שני מימדים. אולי.

[גרומיט]

אבל הצעה כזאת לא תעבוד – אולי יותר אנשים ידעו עלינו, אבל התמורה שאנשים יקבלו עבור החברות תפחת. לא זה הפתרון.

לעיתונים יהיה הרבה יותר מוצלח להגיע אם תצליח להביא עיתון גדול לפרסם עלינו כתבה גדולה, למשל. החשיפה שמתקבלת מכתבה (חיובית) בולטת על האגודה עדיפה על פני כל מודעת פרסומת בודדת, והעלות נמוכה בהרבה. כנ"ל אם נצליח להכניס נציג של האגודה שידבר בשמה בתוכנית עם רייטינג טוב בערוץ 2 (עד כה, כשדידי, אסף או עמנואל התריינו בטלוויזיה, הם הוזמנו למיטב זכרוני תמיד על בסיס הרקורד הספרותי שלהם).

[השועל בכרם]

היתה חשיפה? כן.
היה שווה את הכסף? לא.

הבעייה היא שחלק מהאנשים לא התקשרו מיד, אלא רק אחרי כמה ימים. שיחה לדוגמה, מאתמול: "לא ידעתי עליכם בכלל, עד שאבא שלי סיפר לי שראה מודעה גדולה בראש השנה, הוא לא זוכר באיזה עיתון, על כתב עת למדע בדיוני."

היתה עלייה מסוימת במכירות בסטימצקי, אבל אי אפשר להסיק מזה מסקנות מוקדמות. בכל מקרה, סטימצקי מדווחים על עליה במכירות בשבוע שלפני יום כיפור, אז אני לא יכול לשייך את הגידול דווקא למודעה.

ובאשר לספר החודש, בהנחה מיוחדת של האגודה, אני מוכן לעזור.
הבעייה היא איך תקבל בזמן אמת הזמנה מכל חברי האגודה, ומי ישלם על המשלוח – האגודה או החבר? ומי יחליט מהו ספר החודש?

[גל]

נראה לכם שאני מוכן שהאגודה תוותר על גליון מימד בשביל זה?

באשר לספר החודש –
– זמן אמת? הא? למה מתכוון?
– דמי משלוח – נקודה טובה. יכוליות שהתשלום על הספר יכסה את המשלוח, אם האגודה תקבל את הספרים בהנחה מספקת.
– "ספר החודש": ספר חדש שיוצא לאור החודש, למשל.

[השועל בכרם]

זמן אמת? – מייד. כשהספר יוצא, ולא חודש לאחר מכן. לפני שאנשים קונים את הספר במקומות אחרים, או לפחות, מספיק מהר כדי שהם ידעו שהוא מגיע אליהם עוד שלושה ימים ויתאפקו.
כי, ככלות הכל, הכוונה היא למכור כמה שיותר, כדי לקבל כמה שיותר הנחה.

אם ההנחה אמורה לכסות את דמי המשלוח – ההנחה פשוט לא תהיה אטרקטיבית. אלא אם כן ההוצאות יפגינו תעוזה ויתנו הנחה גבוהה במיוחד.

ואם יוצאים שני ספרים החודש? משתי הוצאות שונות? ואם שלושה?
לא הייתי רוצה שהאגודה (שאינה אמורה להעדיף הוצאה א' עפ"י הוצאה ב') תחליט שספר א' יזכה לכבוד שספר ב' לא זוכה לו.

[Kipod]

כאלו שמצטברים במחסני ההוצאה, וימכרו די בזול.
אני חושב על ספרים עבריים בעיקר. הדרך לגן עדן, 2020, מתקפת הברווז – ודומיהן.

[מאת]

תגובות