- This topic has 67 תגובות, 15 משתתפים, and was last updated לפני 23 שנים by
.
-
תגובות
-
-
הנה ציטוט שיחסל את הויכוח:
מטרות האגודה:
2. לטפח כתיבת מדע בדיוני ופנטסיה מקוריים, וכן יצירה מקורית בתחומי אמנות אחרים.ולהגיד שלא נעשה הקרנה של סרטים ישראליים בגלל שלא באו להקרנה מספיק אנשים זה כמו להגיד: שלא נכתוב ספרי מדב"פ בגלל שלא קוראים אותם מספיק אנשים, שלא נערוך כנסי אייקון בגלל שלא הגיעו לכנס אותו מספר אנשים כמו שהגיעו לכנס אחר.
"את השנוא עליך אל תעשה לחברך"
אנחנו לא אוהבים שפוסלים מראש, או שפוסלים לפני שנתנו הזדמנות הולמת, את ספרי המדב"פ ואת האירועים שאנחנו עושים, אז למה אנחנו עושים את זה לאנשים אחרים? -
א. . הטענה שהושמעה פה על-ידי אלי ואהרון היתה שהיו הרבה משתתפים באירוע. טענה שהיא פשוט לא נכונה ומהווה משאת לב בלבד. האירוע היה אחד מהאירועים מיעוטי המשתתפים באייקון. ואני רציתי להעמיד דברים על דיוקם.
ב. כון שטיפוח יצירה מקורית הוא ממטרות האגודה, ואם מישהו היה אומר שצריך לקיים את האירוע מהסיבה הזו בלבד – לא היתה לי דרך להתווכח איתו, בתנאי שזוכרים בדיוק לכמה אנשים ולאיזה קהל זה פונה.
ג. נכון שלתת הזדמנות הולמת לאירוע זה נשמע נהדר. אבל מה היה קורה אילו באייקון2001 היינו שמים שוב את כל האירועים שלא הצליחו באייקון2000? האם לא היתה לקהל טענה מוצדקת על כך שמזלזלים בהם?
-
-
-
-
יש דרכים רבות לעודד מד"ב ופנטזיה מקוריים. להקרין סרטים לאולם חצי ריק בחצי חינם אינה בהכרח מהיעילות בהן.
שים לב: אני בעד המשך קיום האירוע – נהניתי ממנו הפעם, הרגשתי שהוא נותן עבורי ערך מיוחד לאייקון, ואני אשמח אם הוא ייערך שוב. אבל לא על סמך הטיעון הזה. אף אחד לא יטרח וייצור סרט מד"ב על בסיס זה שיקרינו אותו פעם אחת באייקון בפני חצי אולם. -
-
-
-
שכפי ששמתם לב, הגיעו בהרכב כמעט מלא, למרות שהסרטים הללו כבר הוקרנו בעבר. הסיבה היא שהם רצו לבדוק את המפגש עם קהל שונה.
למרות שבסופו של דבר לא נערך הדיון, עקב אילוצי זמן, הם עדיין שמחו להיות שם , לקבל את מחיאות הכפיים ולעמוד מקרוב על התגובות.
ואני יכול לומר לכם שעבורם זו היתה חוויה חיובית.
ובאשר לקהל הצופים שנכח בהקרנה:
הרושם שאני קבלתי היה שקיבלתם ערך מוסף, וכי אלה שהיו זכו לחוויה שונה.השאלה היא כעת כיצד להביא יותר קהל שיקבל את אותה החוויה שאתם עברתם, לא להיפך.
הדבר האחרון שאני רוצה הוא לקיים באייקון הבא אירוע מסוג זה בפני אולם לא מלא. הפתרון, אינו בביטול האירוע, אלא בחשיבה על כיצד להביא יותר אנשים להקרנה.
כיון שיש לנו שנה תמימה לחשוב על כך, אני מקווה שנמצא משהו טוב. ואתם כולכם, וגם אחרים, מוזמנים לתרום עיצות ופתרונות.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
לפי ידיעה שקראתי לא מזמן באחד העיתונים (נשבע לכם, סיפור אמיתי לגמרי), דודו טופז הולך לשחק בחנוכה הקרוב במחזה על פי אגדת המלך ארתור ואבירי השולחן העגול. בהצגה הזו הוא עומד לשחק את הקוסם מרלין (שוב, ככה היה כתוב בעיתון, לא המצאתי את זה), כשהאטרקציה העיקרית במחזה היא העובדה שטופז עצמו בכלל לא יהיה נוכח על הבמה – דמותו תופיע שם בצורת הולוגרמה (כך במקור) אשר תוקרן בכל מחזה. אבל המלך ארתור זה משהו ששייך לפנטסיה, לא למד"ב…
-
-
-
שהיו "הרבה משתתפים בארוע", ואין לי מושג מאיפה המצאת את זה. (לפי מיטב זכרוני כתבתי שנדמה לי שבחלק מההרצאות היו פחות, והבהרת לי שטעיתי. ה"טעות" נבעה, כך הבנתי, מהעובדה שחלק מהנוכחים נכנסו בחינם. "הרבה" זה מושג יחסי, אגב).
ההקרנה של "אנטרפרייז" מילאה את האולם הגדול על גדותיו. אין לי שום דבר נגד הקרנה זו, אבל האם המסקנה היא שכל ארועי הכנס צריכים להיות הקרנות של "אנטרפרייז" ודומיהן? האם הקריטריון היחיד הוא מילוי אולם בקוני כרטיסים? לא, דעתי היא שהארועים "הרווחיים" חייבים (אני חוזר, חייבים) לסבסד במידת הצורך ארועים "לא רווחיים" שהאגודה תחליט שהם חשובים לקידום מטרותיה (הקרנת סרטים מקוריים, שיחות עם מחברים מקוריים וכו' נמנים בהחלט עם אלה, וצריך לחשוב על רעיונות חדשים אחרים).
ואין כל זכות קיום לאגודה, לדעתי, אם היא לא תפעל לקידום מטרותיה, שאחת החשובות שבהן היא טיפוח ועידוד היצירה המקומית לסוגיה. -
-
-
-
-
(והמילה "איכס" די מגדירה במדויק את יחסי האישי כלפיו), אבל אם תיווצר ההזדמנות (ונראה לי שזו אפשרות תיאורטית בלבד) אני לא הייתי ממליץ לוותר עליה, משום שכמות הפרסום שנזכה לה אז תיהיה גדולה הרבה יותר מזו שזכינו לה השנה, ובשנים קודמות.
נראה לי שזה מחיר קטן עבור רווחים פוטנציאליים גדולים יותר ל"אייקון".
אישית, מאד אהבתי את הנחייתו של גידי גוב ולו הדבר תלוי בי, הייתי עושה מאמץ להביאו גם בשנה הבאה.
-
וכמו שאמרתי, הוא איננו נכון לפי נתוני הקופה.
וגם הרושם שלך הוא מוטעה – וחישוב המשתתפים נעשה תוך שהוא כולל את כרטיסי החינם (שגם הם נכללים בספירת הכרטיסים שנמכרו), ולפיו – ברוב ההרצאות היה מספר גדול יותר של משתתפים (ולפעמים אפילו כפול).
ואני רוצה להבהיר רק דבר אחד – הרווחיות של אירוע היא פונקציה של מספר האנשים שרוצים לראות אותו. אירוע לא רווחי הוא אירוע שמעט אנשים רוצים לראות אותו. ואת העובדה שאירוע מסוים הוא לא אטרקטיבי לקהל צריך לקחת בחשבון כאשר מארגנים תכניה.
-
-
בפני עצמה היא שיקול בלתי רלוונטי (מה גם שאנחנו עמותה ללא כוונת רווח). הקריטריון הוא הגשמת מטרות האגודה, כפי שכתבתי חזור וכתוב.
אפשר לטעון שארוע מסוים אינו מקדם את מטרות האגודה – ואם זה אכן כך אז אין לו מקום. מובן מאליו גם שאין לקיים כל ארוע שיגרום בוודאות לגרעון תקציבי של האגודה. אך צריך לזכור כל הזמן שכל תפקידן של ההכנסות הוא לקדם את מטרות האגודה, לרבות פעולות שהן לכאורה "בלתי רווחיות" – אם האגודה תחליט שיש להן חשיבות.האם הוצאת ספר עם אסופת סיפורים ישראלים (דבר שהוצע בעבר ואני מבין שיש לו תמיכה רחבה) תהיה מעשה "רווחי"? אני בטוח שלא. אבל אם הדבר יישקל ברצינות ויוחלט שזה חשוב לקידום מטרות האגודה, אז אני מניח ומקווה שזה יתבצע. ומאיפה הכסף? מדמי החברות וגם, אולי, מהכנסות (לא "רווחים") מארועים רבי משתתפים (בתשלום) באייקון. ומה שנכון לגבי הוצאה לא-מסחרית של ספר, נכון גם לגבי כל ארוע לא-מסחרי שהאגודה תחליט שהוא חשוב לקידום מטרותיה.
-
-
היא שהאגודה זקוקה לרווחים של אייקון כדי לממן פעילויות אחרות שלה שאינן רווחיות, כמו למשל הוצאת המימד ומשלוח הדואר לחברים. חייב להישמר איזון כדי שגם יישאר כסף לארגון הכנס הבא. כך שיש מגבלה מאד משמעותית על מספר הפעילויות הלא רווחיות שהאגודה יכולה להרשות לעצמה לארגן, כי כל פעילות כזו גוזלת את המימון מפעילות לא רווחית אחרת.
-
-
של דבר הכל מסתכם בכך שהאגודה תחליט אם אירוע לא רווחי מסוים הוא מספיק חשוב בכדי לקיימו (בין אם במסגרת "אייקון" או מחוצה לו).
זה לא אומר, כמובן, שכל אירוע לא רווחי צריך להתקיים, כי אז באמת אפשר לסגןר את האור בשש וללכת הביתה. אבל בהחלט יש מקום לקיום אירועים (גם במסגרת "אייקון") לא רווחיים אם יש בהם משום תרומה לקידום המדע הבדיוני בארץ.
ותמיד יש לזכור שהקהל שכן נכח באירוע היה רחוק מלסבול, ויעידו על כך התגובות בפורומים השונים.
-
היא ערך בפני עצמה, אבל רווחיות היא שיקוף של כמה אנשים מעוניינים בפעילות מסוימת של האגודה.
והשאלה היא מה מידת המחוייבות של האגודה לפעילויות שמעניינות מיעוט קטן מבין המשתתפים, ועד כמה צריך להעדיף אותן על-פני פעילויות שמעניינות קהל גדול יותר . שאלה, שהיא למיטב הבנתי לא פשוטה בכלל, לא רק בהיבט הכספי שלה, אלא גם בהיבט העקרוני.
-
-
קודם כל – אנחנו זקוקים לרווחים. אבל הבעיה לא מתחילה ונגמרת בזה.
הבעיה היא שרווחיות היא במידה מסוימת פונקציה של מספר האנשים שמעוניינים בפעילות מסוימת. פעילות לא רווחית היא (במקרה הספציפי) – פעילות שאנשים לא היו מעוניינים לראות ולכן לא באו לאייקון ושילמו כסף עבור הצפיה בה.
מה המחוייבות של האגודה לפעילויות שמעניינות מעט אנשים מקרב הקהל הפוטנציאלי? הרי אנחנו כל הזמן עובדים כדי לעשות את פעילויות האגודה מעניינות יותר לאנשים, עבדנו קשה על התכנית של אייקון בדיוק כדי להשיג את המטרה הזו – לעשות אייקון מענין יותר, מגוון יותר ומהנה יותר. זו בדיוק הדרישה שהקהל הפוטנציאלי שלנו דורש מאיתנו – תביאו לנו אירועים מעניינים, ואז נבוא אליהם.
ופה מבקשים מאיתנו בעצם לעשות מה שמנוגד בדיוק למטרה הזו – לעודד פעילות שנמצאת בחמשת האחוזים התחתונים של מספר הצופים (ובעברית – ב – 95% מפעילויות אייקון היו יותר אנשים מאשר באירוע הסרטים הישראליים, ובדרך כלל הרבה יותר. באירוע הקרוב ביותר לאירוע הסרטים הישראליים היה מספר צופים כמעט כפול מאשר בסרטים הישראליים). לי אישית, כמנהלת אייקון, זו היתה חוויה מתסכלת ביותר – לראות אולם כמעט ריק מצופים, כאשר המשמעות היא שהקהל שלנו לא מעונין בפעילות הזו.
האם האגודה מסוגלת מבחינת תדמיתה ומבחינת רצונה למשוך קהל לקיים אירוע שמענין 5% מהקהל הפוטנציאלי שלה? יכול להיות שהתשובה היא חיובית, אבל זה אומר גם שמידת ההשקעה שלנו באירוע צריכה להיות בהתאם – הן מבחינת האולמות שהאירוע הזה יקבל, מבחינת השקעת הזמן בהכנת האירוע, מבחינת הזמן שיוקצב לו.
-
-
שאת לא קוראת בתשומת לב את תגובותי (כי קשה לי להאמין שיש לך בעיות בהבנת הנקרא). איפה כתבתי שאני אחליט? איפה כתבתי שלא מעניין אותי מה חברי האגודה חושבים?
למה התכוונתי, לדעתך, כל פעם שכתבתי "האגודה תחליט על סדר עדיפויות" או "צריך להחליט מה תורם לקידום מטרות האגודה" וכו'? ברור שהתכוונתי שחברי האגודה יחליטו, אלא מי? -
-
-
במקרים נדירים, ובנושאים קריטיים, אכן אפשר לקיים אסיפה כללית.
אך בדרך כלל ההחלטות יתקבלו ע"י מי שהוסמך לכך ע"י חברי האגודה – חברי הוועד הנבחרים.
אלה צריכים להיות רגישים לרצונות החברים, להסתייע בפורומים, לדבר עם אנשים וכו' – אך גם ליזום ולהוביל, להציע ולשכנע. בשביל זה הם נבחרו.ואני מניח שאין שום חידוש בדברים מובנים-מאליהם אלה.
-
-
הנקודה שהועלתה פה על ידי אמבר היא נקודה חשובה ועקרונית, שגולשת גם אל מעבר לויכוח על הסרטים הישראלים, ונוגעת בלב אחת ממטרותיה של האגודה, דהיינו: עידוד יצירה מקורית.
אמת, הדבר מופיע במטרות האגודה, אולם באופן כללי וחברי האגודה הם שצריכים להכניס חיים במילים ולהחליט במה בדיוק מתבטא העידוד הזה.
אין חולק (נדמה לי) על כך שעידוד יצירה מקורית בתחום הספרות, למשל, הוא חשוב וחיוני. ואכן, האגודה עושה מאמצים מרובים כדי לעודד סופרים צעירים (בפוטנציה) לכתוב בתחום המד"ב/פנטסיה, ומי יודע יום אחד עשוי להתגלות בקירבנו סופר/ת דגול/ה.
אלא שמד"ב, הוא יותר מאשר סיפורת. מד"ב הוא גם ציורים, וקומיקס, וקולנוע טלוויזיה.
נשאלת השאלה האם על האגודה לעודד יצירה גם בתחומים הללו? על פניו, נראה שהתשובה חיובית. לו הדבר תלוי רק בי (וברור לי שאין זה כך, אבל זו מהותו של אירגון דמוקרטי).
מצד שני הועלה פה הנימוק, המאד נכון על פניו, שאם חברי האגודה לא הטריחו את עצמם לאירוע, וכי הרי שמשמעות הדבר היא כי אין טעם לקיים אירוע זה שוב.
כיצד, אם כן, מיישבים את שתי העמדות הסותרות הללו?
ובכן, קודם כל הייתי הולך אל הקהל שכן נכח באירוע ושואל לדעתו:
את דעתם של אלו ניתן היה לקרוא בפורומים השונים בימים האחררונים. כולם, ללא יוצא מן הכלל (והכוונה רק לאלו שהביעו את דעתם בכתב, אין לי דרך לדעת מה חשבו האחרים, או אלה שלא שוחחתי עימם) חשבו שהאירוע היה מענין, וכי יש לקיימו גם בשנה הבאה.מה שמביא אותי אל נקודה נוספת:
האם יתכן ששיבוץ האירוע (שיבוץ שיש לציין שאני תמכתי בו בכל לב) גרם למיעוט הצופים? לו, למשל היה מוקרן באותה השעה ממש "ספר החיים" או "סולאריס", האם היו מגיעים יותר צופים? אין לדעת, אולם זוהי נקודה מענינת למחשבה.יתכן, שלפני שמגיעים להחלטה כזו או אחרת בנוגע לשנה הבאה, יש לבצע משאל קטן בקרב חברי האגודה (עי" משוב שיוצב באתר האגודה , למשל), או בפורומים השונים. (ורוב התגובות שהיו עד כה בפורומים השונים היו דווקא חיוביות- השאלה היא כיצד לגרום לאותם מגיבים חיוביים גם להגיע לאירוע. יש לנו שנה לחשוב על כך).
בוודאי תעני לי שאם על כל ענין נערוך משאל, אנו עלולים לאבד את הידיים ואת הרגליים. ובכן, לא בכל ענין יש לערוך משאל. אלא שבענין כל כך עקרוני, ענין שבו למרות הנוכחות המועטה הגישה בקרב חברי האגודה היא דווקא חיובית, ענין שבו לאף צד אין (ככל הנראה) את האמת המוחלטת ביד, יש לערוך משאל פשוט שלפחות יצביע על הלך הרוח.
-
הכי טוב שיכולנו – שמנו את האירוע בלוח האירועים של אייקון וחיכינו לראות כמה אנשים יבואו.
ומספר האנשים שהגיע מעמיד את האירוע בתחתית האירועים המבוקשים – רק שני אירועים באולמות היה בהם מספר נמוך יותר של אנשים. פרט לשניים, כל אירועי אייקון האחרים התקיימו עם מספר גבוה בהרבה של אנשים.
אז נכון, אפשר לומר שהרצפה עקומה (השעה לא טובה) או כל התירוצים האחרים מהסוג הזה. הבעיה שקשה לי מאוד להשתכנע מהנימוקים האלה:
1. היו אירועים אחרים בשעות גרועות ועדין היה בהם המון קהל. היו אירועים אחרים בשעה 10:00 בבוקר, היו אירועים אחרים בשעה 10:00 בבוקר ביום ששי, והיו בהם הרבה יותר אנשים.
2. השעה הזו נקבעה על ידי אנשים שחשבו שזו השעה הכי מוצלחת לאירוע הזה (אחרי שהשעה הקודמת שהצעתי זכתה לקיתונות בוז, והביאה להפיכתי לאוייבת העם והתרבות הישראלית), לא שמנו שום דבר אטרקטיבי מולה (כנס המועדון???), ועדין האירוע לא משך יותר מדי קהל.
3. הכשלון הוא מאוד חרוץ – כמו שאמרתי, האירוע נמצא בתחתית רשימת האירועים דלי המשתתפים, לא במקום טוב באמצע, לא באיזשהו מקום שאפשר היה לומר שהיתה לו הצלחה מסויימת. רוב המשתתפים שהגיעו היו אלה שמשוכנעים מלכתחילה בנחיצותו והביעו בכך תמיכה נחרצת. כל האחרים לא טרחו לבוא.
ועוד פעם, אין פירושו של דבר שלא צריך לקיים את האירוע, אבל זה גם צריך להעמיד אותו בפרופורציות הראויות לו מבחינת האטרקטיביות שלו לקהל.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
זו חידה?
בכל אופן, באייקון לפני שנתיים עברה איזושהי פרוצדורה בישיבת הוועד שהמטרה שלה היתה לאפשר את הפיכת האגודה למלכ"ר כחוק – עד אז היא היתה מלכ"ר מבחינת מס הכנסה ומע"מ, אם זכור לי נכון, אבל לא במה שנוגע לתרומות מגופים חיצוניים (כלומר, התרומה שלהם לא יכלה להיחשב תרומה ולזכות אותם בהקלות מס). עכשיו, אם זכרוני אינו מטעני, ואם לא עשיתי סלט מכל הנתונים, האגודה בימינו אמורה להיות מוכרת כמלכ"ר באופן מלא. -
-
מספר דברים בתגובה בעיקר לאהרון:
א-מוסד ללא כוונת רווח,הוא לא מוסד בעל כוונת הפסד.
ב-במידה ויש רווחים הם בהחלט לגטימים כל עוד הם לא נכנסים לכיס של אף אחד,אלא משמשים לקידום פיעליות מד"ב ופנטזיה.
ג-צריך לשאוף לרווח מהסיבה הפשוטה שזה ניהול נכון של משאבים,מכיוון שמהקרנה של סרט אחד או שנים אף אחד לא יתעשר והשיקולים פה הם לא של חמדנות אלא להרוויח כסף בשביל בעצם להשרד באופן פעיל (קרי להוציא מימדים,לקיים פעיליות לקיים את האתר הזה ועוד).
ד-לי מפריע מאוד הבלבול הזה במושג מלכ"ר,יש הרבה מלכ"רים שמרווחים טוב מאוד,ההגדרה של מלכ"ר אומרת "מוסד ללא כוונת רווח" כלומר שהאגודה לא נועדה להכניס כסף לחברים בה,לוועד המנהל או לכל גוף אחר בעל אינטרס אלא לקדם את המד"ב הבידיוני בארץ.
ה-מכיוון שהמצב של המד"ב בארץ ,אל כל ההיבטים שלו הוא בכי רע,צריך להתפשר ופשרה בדר"כ אומרת לוותר על אלמנטים מסוימים לטובת אלמנטים שהם יותר רווחים לטובת העניין.
וגם אני לא ממש מרוצה מזה,למעשה אני בכלל לא מרוצה מהעניין אבל זה מה יש,לבוא בטענה של "האגודה היא מלכ"ר" לכן כסף הוא לא שיקול,זה פשוט ניהול עסק גרוע,והאגודה תרצו או לא היא עסק בדיוק כמו כל עסק אחר.(נכנס כסף יוצא מוצר-הגדרה פשוטה).ו-אלו מושגים פשוטים שלומדים בשבוע הראשון בכל פקולטה למנהל עסקים בארץ .
תודה
-
-
האירוע הזה צריך להתקיים בכנסים עתידיים, אבל צריך לזכור שזה אירוע שפונה לקהל קטן של משוכנעים, על כל המשתמע מכך מבחינת הקצאת מקום, זמן ושעת האירוע, וסדרי העדיפויות שלו בשיבוץ לעומת אירועים אחרים.
וצריך גם לזכור שהאירוע הזה גזל משאבי זמן (וכסף) יותר מכל אירועי אייקון גם יחד, והשקעת הזמן היא לא בדיוק פרופורציונלית למידת הענין שעורר האירוע.
-
-
-
-
-
-
במקרה של מלכ"ר המילה "רווחים" תוחלף ב"משאבים" או "מקורות מימון".
זו לא סתם סמנטיקה, אלא הבדל מהותי. כל תכליתן של ההכנסות של מלכ"ר (בניגוד לחברה, שותפות וכו') הוא "לייצר הוצאות", כלומר לממן פעילויות לקידום יעדי המלכ"ר. לכן אין לו רווחים, על פי הגדרה.
החזקת הקאדילק, לפיכך, איננה מ"רווחים" אלא מהכנסות או מתרומות (בצורת דמי חבר) – והיא לגיטימית, כמובן, מכיוון שסוד גלוי הוא שהקאדילק אינו אלא מכונת זמן נסיונית שבשלב זה מנוצלת להובלת יקומים (בפיתות). -
להחליף את המילה "רווחים" ב"מקורות מימון". למלכ"ר אין רווחים. יש לו הוצאות, ויש לו הכנסות (שיכולות להיות, בין השאר, תרומות וגם מכירת קדילאקים או פיתות עם יקומים). תכלית ההפרש בין ההכנסות להוצאות (אם הוא חיובי) הוא לייצר הוצאות חדשות (למימוש יעדי המלכ"ר, כמובן. למשל להחליף את הגרוטאה בדגם חדש).
גם את זה מלמדים (אני מקווה) בבתי הספר הטובים. -
אין מה לעשות,המילה המקצועית היא רווחים,מה שנשאר מההכנסות בקיזוז ההוצאות השונות ,מסים ושאר ירקות.
בעקרון החוק מתיר למוסד ללא כוונת רווח להצמיח רווחים,ואפילו רצוי מאוד שיעשה כן,תקרא לזה מבחינתי איך שאתה רוצה אבל סכום הכסף שנשאר לאגודה ,לאחר פעילות כמו אייקון חייב להיות גדול מאפס אחרת אפשר לסגור את הבטסה וללכת הבייתה (או כפי שקוראים לזה "פירוק").
שוב רווחים זה רק מונח שמקובל בארץ ובעולם למושג,זה גם מדד לחוסן הגוף המקצועי ולזכות קיימו,אבל זה רק שם.
ועוד משהו,גם אם נשאר כסף לאגודה בסוף היום,ולא כל שקל מנוצל לקידום פעילות מד"ב,זה לא תמיד רע ,למעשה זהו דבר חיובי ביותר,מפני שאפשר לבצע בו השקעות שהכסף מהם ביום אחר,יניב פעילות מד"ב אחרת.
לי נראה מהניסוח שלך שרווחים זוהי מילה גסה,ולא צריכה להוות שיקול בניהול האגודה,ואני ממש לא מסכים.רק פעילות "ריווחית" תסייע לאגודה "להשרד" (אני משתמש פה במילה חריפה בכוונה) נכון שזה עצוב,אין אף פעם כסף להכל ולא תמיד צריך לזרוק את השקל האחרון בגלל שזה מקדם את מטרות האגודה,לדעתי גם המנטרה הזאת של מטרות האגודה לא תמיד ברורה כל אחד יכול לראות אותה איך שהוא רוצה ובפועל כל אחד באמת עושה זאת,אולי הגיע הזמן לאיזו תוכנית מסודרת ?
(ניצוץ של תוכנית עיסקית,מטרות כמותיות לשנה הקרובה,משהו ברור ומוגדר שיסגור את הויכוחים הללו) -
מכיוון שגם לך ברור שבמלכ"ר מטרת ה"רווחים" היא ליצור הוצאות חדשות (בהתאם ליעדי המלכ"ר), ולא להעשיר את מישהו (מטרה לגיטימית לחלוטין בעסק מסחרי, כמובן).
לפיכך גם השקעות למען פעילויות עתידיות גם הן לגיטימיות ורצויות, כמובן. (הרי "פעילויות עתידיות" הן לא סתם פעילויות, אלא כאלה שמקדמות את יעדי האגודה).
הישרדות האגודה היא כמובן הכרחית, אך אתה בודאי מסכים שהישרדות היא לא לשם הישרדות, אלא כדי שהאגודה תוכל להגשים את מטרותיה.
אגב, מטרות האגודה קיימות, ברורות, ואמורות להיות ידועות לכל. (אפשר לשנות אותן, כמובן, אם נמצא זאת לנכון).
לגבי גיבוש תכנית פעולה לעתיד – אני מסכים בהחלט.(ועוד אגב – אני חבר שנים רבות באגודה אחרת, שיש לה הרבה יותר חברים והרבה יותר משאבים, וגם מנגנון עובדים בשכר. מעולם לא השתמשו שם במילה "רווחים", אלא במימון, תרומות, הכנסות, וכו'. אבל נעזוב את הסמנטיקה, העיקר שהכוונה ברורה).
-
