- This topic has 19 תגובות, 12 משתתפים, and was last updated לפני 23 שנים by
.
-
תגובות
-
-
שאני, אישית, מאוד נהניתי ממנו – גם מההרצאות והסרטים שיצא לי לראות, וגם מהאווירה שמסביב, ההזדמנות לפגוש אנשים, לקנות ולמכור ספרים ובכלל.
כמהלקחים והצעות שיפור:
1. לוח הזמנים לא תמיד תוכנן כמו שצריך. לפעמים ההפסקות בין האירועים היו קצרות מדי ולפעמים להיפך. מוטב להבא לנסות לשמור על מרווח של בסביבות רבע שעה בין אירוע לאירוע.
2. דוכן מכירת הספרים – היה אמנם מוצלח להפליא (רק ספר אחד שהבאתי לא נמכר) אבל סבל לפעמים מקשיי ארגון. הייתי ממליץ, להבא, להפריד בו באופן ברור יותר בין ספרי הטרקרים ובין המד"ב "הרציני", ולמצוא איכשהו דרך לפשט את ענייני רישום הספרים והכספים. רואים, אמנם, שהושקעה מחשבה בעניין, אבל כל ענייני הפרוצדורה הנ"ל דרשו הרבה זמן.
3. ספק אם ההצעה הזאת מעשית, אבל אם היה ניתן לסדר הנחה מיוחדת לכנס באחד מהחניונים הסמוכים, הדבר היה מקל מאוד עלי ועל עוד רבים שלא גרים במרכז תל-אביב.
4. היה חסר שילוט בולט מספיק לחדר האנימטורים. בפעם הראשונה שהלכתי לשם, הייתי זקוק לכמה דקות כדי למצוא אותו.
5. וכמובן, העם נקעה נפשו מקוקה-קולה וממים מינרליים יקרים והוא דורש קולר עם מים קרים (-:
וכך חוזר לו כלב פלסטלינה מחויך אך דלפון מכנס שהיה עבורו מאוד מהנה (:
-
תודה.
היה ענק.
מזמן מזמן לא נהניתי ככה. אווירה נפלאה, אירועים משובחים ואנשים טובים.
אני מוכרחה לציין במיוחד את חדר האנימטורים, שהפך לאחד המקומות המועדפים עלי בכנס – חדר אינטימי ונוח בדיוק להרצאות שזקוקות לחדר אינטימי ונוח. והארוע החביב עלי לא הזיק לרושם הזה – יאומץ קילרוי כמרצה קבוע, לאלתר ולכל שנה.האמת תאמר, שנהניתי מהארועים פחות מהמסביב – ואין הכוונה שלא נהניתי מהם. לאנשים הטובים ששיעשעו אותי – תודה!
ועוד נקודה מהנה שלא היתה בכנסים קודמים היתה נעוצה בטייפ מסוים שעמד לו על דוכן האגודה ובמוסיקה שבקעה ממנו. העם בעד מוסיקה בכל כנס, ודיסק חדש של פיתה מורגנה כל שנה.להתראות בפנטסיקון
-
-
הרשו לי גם כן להצטרף למחמאות.
השנה הצלחתי לגרור את אחותי הקטנה שהיא בערך ההפך המוחלט מחובבת מד"ב לכנס ואני מוכרח להודות שהפחד שלי שהיא תשתעמם התבדה. סחבתי אותה לפרק הסיום של סטאר טרק והיא דיי נהנתה ממנו (באשר אלי, זו שאלה רוטורית). מה שמראה שהכנס היה מאורגן בצורה כזו שלא רק חובבי מד"ב מושבעים יכולים להנות ממנו וזה באמת מעיד על כך שהוא היה מוצלח.
רק דבר אחד באמת הפריע לי.
כל הדברים הממש שווים היו מאוד מאוחר. זה הקשה עלי כירושלמי להשתתף בכל הארועים ואף עשה זאת לבלתי אפשרי בכמה המהם, לצערי.
לצערי, אין לי פתרון הולם לבעיה הזו. ארגון הסעות יגרור אחרי יקור הכנס ויהיה לא ראלי לחלוטין. מה שכן אפשר לעשות (ונראה לי שנעשה בכנסים הקודמים) זה לפתוח באתר הכנס לוח של אנשים תל אביבים שיכולים לארח אנשים הבאים מחוץ לת"א למשך הכנס. או שאפשר לארגן פעילות עד שעות מ-מ-ש מאוחרות. משהו שיהיה שווה להשאר בשבילו בת"א (וער) כל הלילה. הבעיה היא פשוט שהארוע נגמר ב3 בלילה מקסימום ואם נשארים בשבילו אז יש עוד 7 שעות ריקות באמצע הלילה.
אפשר בשעות האלה לעשות כל מיני הופעות (יש דיסק, אז למה לא הופעה?), שירת פילק בציבור או כל מני סדנאות ודיונים הזויים לקהל הבוגר יותר. חוץ מזה, אפשר לעשות מרתון של סרטים קלילים. הומוריסטיים. החל ממונטי פייתון (הגביע הקדוש היתה יוזמה מבורכת) וכלה בסרטי אנימה. את הבעיה עם העובדה שהסינימטק אמור להסגר מתישהו אפשר לסדר ע"י העברת הפעילויות המאוחרות למקום שלא נסגר מוקדם או בכלל. משהו בסגנון פאב או משהו כזה. נראה לי שהיה משהו בסגנון באיקון 99' לא?
חוץ מזה, הרשו לי באמת לברכם על כנס מוצלח מאוד שעלה על זה של שנה שעברה (מבחינתי לפחות). כן ירבו.
שמואל -
-
-
-
-
דבר ראשון – הייתה הפרדה כמו שאתה מתאר, אחת המתנדבות בשעה של רגיעה החלה לסדר מיוזמתה (הברוכה) את הספרים לפי נושאים,
שורה אחורית של ספרי סטארטרק וקדמית של מד"ב כללי ופנטזיה. מאוחר יותר המשכנו את הסידור הזה עד סוף הכנס (כאשר כמובן קח בחשבון שכל מי שמרים ספר לא ממש מחזיר אותו למקום אז כל כמה זמן נוצר בלאגן מחדש). ודרך אגב, זו לא בעיה ארגונית, זה סתם לנוחות המעיינים.אפילו שתוכל להגיד שאני לא סובייקטיבית, ואני אסכים [
], אני דווקא הייתי מרוצה בסה"כ מאיך שהתנהל הדוכן. אני חושבת שאי אפשר לפשט את הפרוצדורה. אני כן יכולה לספר לך שהנהלים של הדוכן נקבעו אחרי מחשבה רבה, התייעצויות רבות והפקת לקחים משנים קודמות. כולל חיסכון בזמן. אני גם אוסיף שבמהלך האירוע גילינו בוודאות שכל חלק בתהליך הרישום והטפסים והכספים היה חיוני לנו. מי שהשקיע הכי הרבה זמן בפרוצדורה היו המתנדבים של הדוכן, לא בעלי הספרים. אני, כבעלת ספרים למכירה, שמישהו יושב במקומי כנס שלם ומוכר בשבילי את הפריטים, מחזיר לי את הכסף ולא גובה ממני אגורה, לא ממהרת להתלונן שהתעכבתי חמש עשר דקות למילוי טפסים. ואפילו שהיה צריך לחכות הרבה בסוף היום השני – זה היה בגלל שהיה ביקוש גדול ועומס גדול מאד בדוכן ואין ממש מה לעשות בעניין… אפשר לשמוח, בעצם… הרבה היו מאד מרוצים ועזבו את הדוכן מחויכים עם רווחים נאים בכיסם
באשר למעט הבעיות שהיו בדוכן, החכמנו, ניישם שנה הבאה (אני מקווה). -
-
-
העצומה והמוצלחת שהיא השקיעה באייקון – ולא רק בדוכן היד שניה, אלא גם בארגון התערוכה בכניסה, ובעיקר בלתת לי את התחושה שאני לא חייבת לעשות הכל לבד, אלא יש על מי לסמוך.
ובקשר לניירת – אין מה לעשות – כאשר מתעסקים בכסף ובחפצים של אנשים אחרים כדאי מאוד להיות זהירים לגביהם. והמבנה של דוכן היד שניה אורגן אחרי הפקת לקחים מסיבית משנים קודמות.
-
-
-
הנקודה היא שכשספר עולה שלושים ש"ח, ומשלמים בשטר של מאה, חייב להיות עודף.
שלא להזכיר את כמות הבלגן שתיווצר אם בשעות העומס, האחראים על הדוכן יתחילו לחפש לאיזו מעטפה הם צריכים להכניס כל אחד מהסכומים על כל אחד מהספרים שנמכרו (ואם הם מכרו ספר אחד של שלושים ש"ח של אדם אחד וספר של עשרים ש"ח של אדם אחר, וקיבלו על זה שטר של חמישים ביחד, בכלל זה נהיה בעייתי). -
-
-
-
-
-
