פחד במד"ב פופולרי

[גאלאדריאל]

מאמר חדש של גיא וינר ב"ספרייה הדרומית". המאמר מעלה כמה שאלות מעניינות לגבי המסרים האפלים הנסתרים בסרטי מד"ב ידועים.בין השאר מוזכרים שם פחד מנשים, פחד מטכנולוגיה, פחד משלטון ופחד מאחידות.
מקווה שתקראו ותהנו, ואם יש לכם הערות לגבי העיצוב או התוכן, אני אשמח לקבל תגובות.

[שלמקו]

[גל]

[Boojie]

ובאמת הגיע הזמן!

[אהרון]

שבצד כמה אבחנות נכונות וביקורת ראויה על סרטים הוליוודיים שונים, יש במאמר כמה הכללות תמוהות, ואי-דיוקים. על קצה המזלג:
"מיזנתרופיה" אינה שנאת נשים.
"הכל בקווים רכים ומעוגלים" בביולוגיה החייזרית? הכל? אם המפלץ ב"הנוסע השמיני" והחייזרים ב"לוחמי החלל" הם רכים ומעוגלים, אז אינני נודע מה זה חד ונוקשה.
הרעיון של בינה מלאכותית "ספקולטיבי עד כדי פנטסטיות" – זו ביקורת ? וכי במה צריך המד"ב לעסוק אם לא ברעיונות "ספקולטיביים עד כדי פנטסטיות". (וחוץ מזה, התחזיות המקצועיות של מדענים כמו ריי קורצוויל או הנס מוראבק ואחרים בנוגע לבינה המלאכותית ולהתפתחות הרשתות הן לפעמים נועזות יותר מיצירות מד"ב).
גם לא כל כך ברורה לי ההבחנה בין "מד"ב פופולרי" (אני מבין מהמאמר שהכוונה לסרטים) לבין מד"ב אחר (לא פופולרי?) – כלומר ספרים. אם הכוונה להבחין בין פופולרי ל"רציני" או איכותי, אז בוודאי יש עם זה בעיה (יש סרטי איכות, ויש ספרי זבל).
ולבסוף – למה הכותב/ת מסתיר/ה את זהותו/ה?

[Boojie]

אני רוצה להזכיר שהן "הנוסע השמיני" והן "מין מסוכן" עוצבו על ידי גייגר, שידוע בשימוש הרב שלו בסימבוליות מתחום המין ובמיוחד מתחום אברי המין, ובריבוי המפלצות מבוססות-הנשים אצלו, כך שקשה לקרוא לזה "תכונה של מד"ב" – יותר נכון לקרוא לזה "תכונה של גייגר"…
אלמנט האמהות הוא אלמנט חוזר חזק ב"נוסע השמיני" (כמובן, גם ב"מין מסוכן") – יש המון סצינות שבהן ה"אמהות הקטלנית" מודגשת – במיוחד בסצינה הבלתי נשכחת בסרט השלישי שבו סיגורני וויבר נופלת אל תוך הכור בסוף הסרט ומחבקת/לופתת את "הרך הנולד" שכרגע פרץ מתוך בטנה. אבל בסרטים האלה הזכריות והנקביות מאד מעורבות זו בזו – קשה להבחין בין תפקיד "האם" ותפקיד "האב" בגלל העירוב בין ההורה האמיתי (מחדיר העובר) לבין הפונדקאי ביש המזל.

[?? ???????]

יש לי בבית שלושה ספרים שלו, ולמרות שבסרטים שהשתמשו בעיצובים שלו (ואגב, הוא עיצב את החייזרים והסביבה החייזרית רק בסרט הראשון בסדרת "הנוסע השמיני" – בסרט השלישי הוא עיצב את החייזר בלבד, ושם אפילו לא ניתן לא קרדיט ראוי, ובסרט השני והרביעי בסדרה הוא לא עיצב שום דבר – עבדו עליהם אומנים אחרים שפעלו בהשראת הסרט הראשון) אכן נתנו דימוי מפלצתי למדי לנשים ולאמהות, בעבודותיו האחרות גם גברים לא יוצאים טוב מדי, והדימוי המפלצתי הוא לא של גברים או נשים אלא של גוף האדם בכללותו.

[וינסנט]

הכותב *אינו* מסתיר את זהותו – זה אני, גיא וינר, אחשל נעמי, ידוע גם בשם וינסנט. הדוא"ל מצווין למעלה. מה עוד חסר לך?
חוצמזה, לגופו של ענין:
1. קווים רכים וכו': הסימליות הפאלית הקלאסית היא בד"כ מאורכת, מתכתית חדה – ולא ביולוגית. עם כל הכבוד לכל החייזרים הנ"ל, למה הם לא יכולים להישתמש במכונות יריה ממש גדולות, כמו גברים אמיתיים?!
2. הויכוח האם בינה מלאכותית היא פנטסטית או לא יצריך מאמר שלם – שאני אכן מקווה לכתוב. תסכים איתי אבל, שהנושא כולו מאד שנוי במחלוקת בקהיליה המדעית. ובכל זאת חוזרים ונדבקים אליו במין אובססיביות. למה?
3. מד"ב פופולרי = מד"ב המיועד לקהל רחב ולאו דווקא לחובבים הרצינים. אכן, ברוב המקרים סרטים. להבחין מזה, המד"ב הרציני, שמיועד מראש לקהל יותר קטן (בד"כ ספרות, אך לא בהכרח) די נקי מכל התופעות שהיזכרתי, במיוחד הטכנופוביה. אם כי יש מידה מסוימת של צדק בדבריך – הגבול מאד לא ברור.

[אהרון]

[מאת]

תגובות