- This topic has 14 תגובות, 7 משתתפים, and was last updated לפני 23 שנים, 7 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
^לשון^. אני רוצה לכתוב סיפור על ישראל בעוד חמישים שנים. האם ידועים לכם ספרים שמנסים לנבא כיצד השפה העברית תראה בעתיד או אתרים(עדיף בעברית ועדיף עם אפשרות לפנות בשאלות). ייתכן כי אני זקוק לדימיון שופע אבל כמו במתמטיקה מושלים בלשון חוקים מסוימים שאפשר להשתמש בהם שמנסים לחזות את מהלך התפתחותה של שפה; מישהו בטח ניסה…
-
-
יש מאמר באנגלית ישן אבל עדיין רלבנטי של ל. ספראג דה קאמפ בשפ "שפה לנוסעים בזמן". במאמר הזה הוא מעלה את השאלה איך בסיפורי מד"ב הנוסעים בזמן לעתיד הרחוק תמיד מבינים ללא בעיות את מי שהם פוגשים. והוא מסביר שם בדיוק כיצד השפה (האנגלית , אבל הדיון רלבנטי גם לשפות אחרות ) משתנה לאורך הדורות עם דוגמאות .
העברית היא מקרה מיוחד שכן העברית המודרנית , מבוססת במידה רבה על העברית התנכית שדוברה לפני כ-2700 שנה. ולא על סוגי עברית מאוחרים יותר כמו העברית המשנאית , של שירת ימי הביניים וכו' בניגוד לשפות אחרות שהתפתחו בצורה "נורמלית " יותר. העברית המודרנית היא למעשה תוצר מלאכותי של כמה משוגעים לדבר, שתפס. ואם כבר יש כאלה שטוענים שגם השפה המופיעה בתנ"ך הייתה "שפה מלאכותית " של כמה אינטלקטואלים שהשתמשו בה לכתיבה ספרותית בלבד בזמן ששפת הדיבור שלהם וכל מי שמסביבם הייתה ארמית,כך שאין לאמר שזאתה הייתה השפה שבה דיברו דוד המלך ושות' .
בכל אופן עכשיו ההתפתחות של העברית היא "נורמאלית " כך שההתפתחות העתידית שלה צריכה להיות בהתאם לחוקים שחלים גם על שפות אחרות. כמו אלה שדה קאמפ מתאר במאמרו. -
-
-
-
כמו שכבר כתבתי ,לדעתי זה לא רלוונטי.
השפה לא מתפתחת סתם, היא גם לא רק תוצר של "משוגעים לדבר", חלק מהשפה מושפע גם מדברים סביבתיים.העיברית למשל מושפעת מאוד מדודינו הערביים ולכן בעוד חמישים שנה, סביר להניח שעם ההתקרבות של הערבים וההשתלבות המוגברת שלהם בחברה העיברית תושפע יותר. מצד שני, בעוד חמישים שנה יש תמיד סיכוי שזה יהיה אחרי שנכבוש את לבנון, נשמיד את סוריה וירדן עם אטום ונגרש את המצרים ואז מן הסתם לא תהיה כל כך השפעה ערבית על שפת הקודש ( הרי אמרנו שזה לספר מד"ב לא ? אז מותר לי לפנטז
.
כמובן שצריך לקחת בחשבון את התפתחות התיקשורת ( אינטרנט וטלויזיה בעיקר ) שתהיה לה השפעה על השפה.
תוסיפו לזה את כל הגורמים האחרים (פוליטקה שתפגיש אותנו עם עמים זרים, ההתפתחות הטיבעית של השפה וכו') ותבינו למה לדעתי אין אפשרות לצפות כיצד תראה השפה שלנו בעוד 50 שנה. -
-
-
-
-
תופעה שמתחילה כבר בימינו-אנו הוא "אינגלוז" מאד חזק של השפה בתחום המונחים המקצועיים. מי שעובד עם חבר'ה שנמצאים הרבה בקשר עם ארה"ב (כמו חברות הייטק) כבר מכיר את זה – משפטים שבהם העברית היא בשביל מילות החיבור וההטיות ואנגלית היא בשביל המהות: "היינו צריכים לדקמנט את האפליקציה בשביל הריוויו של הקונפרנס"
האפקט הזה יכול לגבור תוך 50 שנה, שבהם אנגלית מקצועית הופכת להיות מעין "לטינית" של המעמד העשיר והעברית מדרדרת לשפה יותר פשוטה ופחות רהוטה.
(נקווה שלא, אבל בשביל הספקולציה…) -
הערבית הקוראנית העתיקה התפתחה לשני כוונים – ערבית ספרותית, שהיא אחידה כמעט בכל העולם הערבי, וערבית מדוברת, שהיא למעשה אוסף ניבים מקומיים. בינהם נמצאת שפת הביניים ("ווסטא"), שילוב של מדוברת וספרותית מצומצמת,שהיא שפת הכתיבה העיתונאית העיקרית בד"כ.
מבחינת זמן,אתה מדבר על 1400 שנות שינוי. 50 שנה זה טווח מצומצם יחסית.
רוב הספרים שהתייחסו לשינויים באנגלית בטווח הקצר חזו קיצורי מילים וסלנג ייעודי (אקסטרו של אלפרד בסטר, למשל, או ספרי הסייברפאנק: טריטון של דילייני: האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות , של פ.ק. דיק), ובטווח הארוך יותר – עד כדי שיבוש מוחלט של שמות מקומות, ערים ויבשות ("כנפי לילה" של סילברברג, או "עולם שמחוץ לזמן" של ניבן).
התפתחויות מעניינות,שהושפעו מתנאים מסויימים לפי העלילה, אפשר לראות אצל קורדווינר סמית.
לסיכום – אני חושב שאם אתה חוזה מגמות התפתחות של שפה על סמך מד"ב, אתה בהחלט יכול להסתמך על הנסיונות לחזות את האנגלית מבחינת מגמות ופיתוחים, ועל ההתפתחויות ההסטוריות של האנגלית והערבית (שבניגוד לעברית היתה שפה "חיה" ).
אולי כדאי לשאול גם את אהרון האופטמן. -
-
-
