- This topic has 22 תגובות, 10 משתתפים, and was last updated לפני 23 שנים, 10 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
אתמול נסענו לדרום הרחוק!!!
נסענו הכוונה היא לאלי אשד, הדס ואנוכי, שהדרמנו בכדי להפיץ את "דבר האגודה" בפני נאמני התא הבאר-שבעי הידוע בכינויו "הבאר".
במסגרת הפעילות להגדיל את האגודה ולעודד פעילות מד"בית גם במקומות רחוקים מהמרכז גייסנו את אלי בכדי לתת הרצאה בפני חברי התא שיוסד ע"י פג"ואיה, אשר דאגה לפרסם את בואנו מבעוד מועד. וההענות לפרסום הייתה מרשימה – את פנינו קיבלו כשלושים חברה שידעו מעט מאוד על פעילות האגודה.
הדבר תוקן במהרה ע"י הדס שסיפרה על פעילות האגודה, תיכנונים עתידיים ושיתוף הפעולה בין האגודה לתאי-חובבים.
הדוגמה הטובה ביותר לשיתוף פעולה זה ניתנה מיד אח"כ בהרצאה של אלי אשד, אשר אורגנה ע"י האגודה.
ההרצאה הייתה בנושא דתות ואמונות שמקורן בספרות המד"ב, ויש רק מילה אחת לתאר אותה – מ-עו-לה. ואני בהחלט לא הייתי היחידה שם שחשבה כך!!!
אז קודם כל המון המון תודה לאלי על שהשקיע מזמנו ועל ההרצאה הנהדרת.
תודה לפג"ואיה שאירגנה את האנשים ולעירית שאירגנה את האולם. תודה מראש לאיריס שלקחה על עצמה את הפצתו של המימד העשירי בחנויות הספרים בבאר-שבע. (מקווה שלא שכחתי אף-אחד).חזרנו הביתה עייפים אך מרוצים (מאוד), ועשירים בחברי אגודה נוספים
-
-
-
-
-
-
אני תומך בכל לב בהרחבת פעילויות לכל מרחבי ארצנו, ומקווה שנצליח בכך.
עם זאת, מתגובות כמו זו שציינת משתמעת אי-הבנה מסויימת לגבי המשמעות של חברות באגודה. אדם חבר באגודה כלשהי לא בהכרח כדי לקבל "שרות" ממנה או כדי לחשב אם כל מיני דברים שהוא אישית מקבל מכסים/מצדיקים את דמי החברות, אלא כדי להזדהות עם מטרות האגודה ולתמוך במימושן. אני, למשל, חבר באגודה לזכויות האזרח, תורם בחדווה את דמי החברות, פעיל פה ושם (לא מספיק, לצערי), ושמח שאינני נזקק אישית לשרותיה. אני יודע (לפני שתתקפו אותי שזה לא בדיוק אותו הדבר, אבל זה די דומה. -
אדם יכול להזדהות אם מטרות האגודה גם בבית,אני לא צריך את האגודה בשביל להיות חובב מד"ב ולארגן פעילות חובבים.הסיבה שאנשים מצטרפים או יצטרפו לאגודה הוא הערך המוסף שיקבלו בחברות ממנה (כמו שאנשים מצטרפים לקופת חולים) ,ככל שהערך המוסף יהיה גבוה יותר כך יהיו יותר חברים.
ולכל אדם יש את ההגדרה של הערך המוסף שהוא נותן ,לאחד זה הנחה בכנסים לשני זה הרצאות חינם, לצערי זאת המציאות , אנחנו אגודת חובבים לצורך הנאה אישית של כל אחד ואחד מאיתנו ולא "תנו לחיות לחיות" או משהו בסגנון הפועלת בשליחות מיסיונרית לטובת עניין מסיום.
-
הייתי בטוח שלא כולם יסכימו אתי. אני חוזר ואומר – צריך פעילויות בכל הארץ, צריך כנסים, צריך הטבות לחברים, וכמה שיותר. אבל עדיין צריך לזכור שכרטיס חבר באגודה אינו "כרטיס מועדון" אלא ביטוי חהזדהות עם מטרות האגודה. ולמי ששכח, כדאי שיעיין במטרות האגודה המופיעות באתרנו בדף: http://pseudo.sf-f.attacca.com/static/goalsheb.htm
כפי שאפשר לראות, יש שם 10 מטרות נכבדות. רק אחת מהן (מס' 5) היא קיום פעילויות כמו מפגשים, הקרנות סרטים וכוי – ולמרות זאת, מירב המאמצים מושקעים במטרה זו (תוך הזנחה -זמנית, אני מקווה – של חלק ממהמטרות האחרות). -
ולמעשה, אני חברה באגודה בדיוק בגלל המניע הזה (תופתעו, אבל אני באמת לא חברה באגודה בשביל שתי חוברות המימד העשירי שאני מקבלת בשנה…), אבל המטרה שלנו היא להרחיב את מעגל החברים שלנו, וצר לי לומר, שעל סמך רוח התנדבותית שכזו, לא נממש את המטרה הזו. כמה אנשים אתה מכיר שמוכנים לתרום תרומות נדיבות למען קידום המדע הבדיוני בארץ? אנחנו צריכים לתת לאנשים תמורה הולמת לכספם, או שלא יהיו לנו חברים (בדיוק כמו שזה כרגע). ובלי חברים, לא נוכל להגיע רחוק.
-
-
אין שום סתירה בין מטרות האגודה , לשיווק האגודה לחברים עתידים ע"י הפיכת למוצר צריכה ,להיפך ככל שיותר אנשים ירגישו שכדאי להם להצטרף לאגודה כך יהיה לאגודה יותר משאבים כלכלים והמטרות שלה יקודמו בצורה יותר מיטיבית (ראה את האנלוגיה לקופת חולים שמטרתה העיקרית היא לתת שירותים רפואים ,אבל ללא הרבה חברים היא תתקשה לעשות כן) .
הפעיליות שאגודה עושה או תעשה, בנוסף על היותם מטרות הם גם אמצעי , אמצעי לקידום המטרות האחרות של האגודה שאם להשתמש במילים גסות דורשות מימון כספי.
לפיכך כל חבר הוא נכס, וכל פעילות שמביאה חברים חדשים מקדמת את מטרות האגודה.
-
לאהרון: יש הרבה במה שזייגון ובוג'י כתבו. רוב הפעילות מתרכזת בת"א, ולא כולנו תל אביבים.
מכאן, החשיבות לקיים את אירוע פורים בחיפה, נניח. מצד שני – לאירוע מרכזי מאוד תל אביב, או כל מקום נגיש אחר במרכז, היא המקום האידיאלי – ע"ע ארמגדונקון.
אני מקבל את עצם ההכתבה של "מקום שמוכן לארח אותנו", אבל זה לא חייב להיות בתל אביב דווקא. אני בטוח שמחלקת התרבות של חיפה תוכל לעזור (בוג'י – כפפה קטנה בשבילך), והסינמטק גם. בסה"כ, הרי גם הם מחפשים תכנים מעניינים שימשכו קהל ואם אפשר יכניסו להם קצת כסף.לזייגון: לגבי התמורה המוחשית לחברות באגודה, עובדים על זה. אני עדיין לא רוצה להתחייב עד שלא יהיו לי תוצאות ביד. כללית מנסים לארגן הנחות על ספרים ולשפר את האירועים. הבאת סופרים, פרסום אירועים וכו' תלויים בתקציב שכרגע אין לנו, ורק אם נגייס אותו נגיע לזה. כרגע יש מגע עם מספר גופים בנושא חסות כללית, נסיון לארגן עמדת אינטרנט בכנסים לשיחות עם סופרים או חובבים בעולם, ופנייה להוצאות הספרים. כל המגעים בשלב ראשוני וברור שנקבל הרבה תשובות שליליות.
את תפיסת ה"כמות" הגדרת בצורה נכונה מאוד, ואני מסכים לכל מילה בהודעה האחרונה.
ההגעה לחברים היא במספר ערוצים: הדרך הטובה ביותר היא פרסום מסיבי של הכנסים, חשיפה טלוויזיונית וכו'. כאמור – אין תקציב, ועד שלא נעשה אירוע שווה ואטרקציוני יהיה קשה להגיע לזה. (קשה – לא בלתי אפשרי. סביר שנגיע למשהו באמצע). דרכים נוספות: המימד, יזמות מקומיות כמו ב"ש, מפה לאוזן, או חבר מביא חבר. כל חבר אגודה שיכול לעשות משהו, כל דבר, בתחום הזה, משיג את המטרה של "כמות". בשאיפה, כשמגיעים לכמות מסויימת, יש אפקט כדור שלג והרבה דברים מגיעים מעצם המסה.
כדאי לנו, כוועד, לקבוע כמה מטרות מול העיניים: יעד חברים שנתי, יעד תקציבי, ויעדי אירועים. -
-
תודה על התגובה העניינית,השאלות שלי נבאו בעיקר מכך שאני בתור חבר אגודה, הן בחיי הפרטים והן בכנס האחרון שבו איישתי חלק מהזמן את דוכן האגודה, מנסה לשכנע אנשים להצטרף לאגודה.
אחת השאלות שהם תמיד שואלים אותי (עד עכשיו לפחות) היא "מה לי יוצא מזה ?" ,כלומר מה אני מקבל בהצטרפות לאגודה , ואז אני מתחיל לגמגם, אני מסביר על הכנסים מראה לאנשים את המימד אבל כמעט תמיד במידה והאדם לא שכנע את עצמו קודם לכך שהוא רוצה להצטרף לאגודה אין ביכולתו לשכנע אותו לעשות כן.אין לי משהו מוכחשי "למכור " לו.
זה נכון שאולי אדם בעל אישיות יותר סוחפת ממני אולי יצליח לגייס אדם או שנים במקום בו אני נכשל,אבל את האגודה כרעיון מאוד מאוד קשה לשווק.
התשובה שלך מספקת אותי בכך שאני יודע שאכן נעשים מאמצים כאלו,אבל אני רוצה לנפץ את האשלייה שאנשים מצטרפים לאגודה בגלל המטרות שלה.וכמו כן להדגיש את החשיבות של מאמציך בתחום.
בהצלחה.
-
לדעתי בוג'י צודקת. ככל שמספר חברי האגודה יהיה גדול יותר, כך המשאבים של האגודה
יהיו רבים יותר. ובהקשר הזה רצוי להוסיף, שתרומה שכל חבר אגודה (וגם מי שאינו חבר
בה) יכול להוסיף, היא יחסי ציבור של האגודה. אני, למשל, שמעתי על קיום האגודה
לראשונה באיקון 98, בעוד שעל סטארבייס, שעד כמה שאני יודע קיימת הרבה פחות זמן,
שמעתי ואני ממשיך לשמוע כל הזמן. הפעם היחידה שבה שמעתי על האגודה באמצעי
תקשורת ארצי כלשהו, הייתה כשאסף רזון התמודד במלך הטריוויה, וגם אז היתה תגובתו
של אלי ישראלי : "לא ידעתי שאגודה כזו קיימת בכלל". לדעתי אפשר ורצוי לעשות שימוש
רב ככל הניתן בחברי האגודה כדי להפיץ את דבר קיומה, ובכך להגדיל את מספר החברים
ולשפר את האמצעים העומדים לרשותה. -
-
תמורה כזאת אינה חייבת להיות דבר גרנדיוזי. ברור שהבאת סופרים מחו"ל לישראל עולה הרבה כסף ושאין ביכולתה של האגודה לקיים פעילות כזו לעיתים תכופות מדי.
מצד שני, דוגמא לתמורה כזו שהיתה קיימת בימיה הראשונים של האגודה (לפחות כשאני הצטרפתי), היתה ארגון של הקרנות בכורה של סרטי מד"ב עבור חברי האגודה (כמדומני היו הקרנות כאלה של "ספון" המהדורה המחודשות של סרטי "מלחמת הכוכבים" ואחד מסרטי "מסע בין כוכבים"). הפעילות הזו נפסקה, משום מה. זו, לדעתי, דוגמא לפעילות שהחברים בהחלט יכולים לראות בה תמורה לדמי החבר שלהם (במיוחד עם הזינוק השערורייתי של מחירי כרטיסי הקולנוע בארץ – אבל זה כבר סיפור אחר…).
והנה רעיון נוסף – מדוע שהקרנות הבכורה של סרטים כאלה לא יערכו (בתיאום עם המפיצים) בכנסים כגון "אייקון" או כנס סרטי הפנטסיה? בדיוק כפי שהקרנות בכורה של סרטים רבים בארץ נערכים בפסטיבלי הקולנוע השונים (חיפה, ירושלים), הדעת נותנת שהקרנות הבכורה של סרטי מד"ב צריכות להיערך בכנסי המד"ב! -
-
-
אני צריכה להתחיל עם העובדה הכאובה שאני עומדת(יושבת כרגע) מאחורי דבריו של zygon (hello)להיות חובב/ת מד"ב בארצנו הקטנטונת זה כמו לחיות עם פיצול אישיות. עד היום(וסילחו לי על חוצפתי)מעטים הם גושי האינפורמציה שהגיעו אליי בנושא.חוטאת אני לפניכם ואומרת שאין לי חיבור אל הפורום,האגודה או כל גוף אחר שנוגע בנושא.ולמה לי? סכומי עתק נשפכו על הכוונות הטובות של…עבור ה "כנס" ב31/12 בירושליים ומה או מי אמורים היו להגיע?! —-להזכירכם הטור/התור שהקיף את מלונו של ג'רי דוייל באנגליה,הכנסים של הולנד,ואפילו פוטר ה…. שמאחוריו עומדת גרושה בריטית עם הרבה שטרלינגים- מניבים/ מגיבים אליהם אחרת מאלה הקוראים לעצמם "פריקים-פוקט פרוטקטורים-אוהבי ז'אן לוק פיקרד" או בעברית פשוטה אותה התופעה הנקראת על פי רוב חובבי המד"ב בישראל. עצתי לכם:שנסו מותניים,שלפו ציפורניים,חישפו שיניים והרימו אותנו -כמעט מחוסרי ההכרה ,מחוסרי החמצן -ותתחילו ללחוץ עבור ספרות טובה מתורגמת-נודניק ואחמו(ואולי עוד כמה),סליחה-כזאת כמו שתירגם לוטם,כנסים שיש בהם מעט יותר מ22 שעות צרופות(גוד פורביט)של טרקרים מחוצקנים (ובתור מחווה גדולה מהחיים לzygon) אקבל גם ק ו מ י ק ס י ם, מ נ ג ה , ומד"ב ב ר י ט י.ולבסוף אולי טיפ (לא טיפ/טיק)אחרון—אחת מאגודות למען בעלי החים בארץ-זייגון שים לב- הוציאו לוח שנה ישראלי עם תמונות של חיות….אפשר לנסות משהו כמו תמונה של וורלוני באמבטיה או "דר' מי" ברולים או כל סטיה אחרת שתעניין את אותם אנשים שעברו את גיל האקנה.
התיישבתם למושב חדש,תדחדשו,מי יתן והשוורץ יהיה עימכם…ואל תוכיחו לנו שוב שהשוורץ שלנו קטן מדיי כדי להכנס לתמונה! -
-
-
